את עובדת עם מחוננים?

איזה כיף לך! (נכון)

הם בטח מוציאים אצלך מאיות בלי בעיה (חלקם, וחלקם לא. לא כולנו טובים בהסטוריה)

ובטח אין לך בעיות משמעת (ברווור, ובכתה שלי יושבות פיות טובות לצד חדי-קרן)

ואיפה לימדת אותם?

בעיקר באולפנת "טליה" למחוננות ולמצטיינות בירושלים, וקצת במרכז המחוננים "אפיקים" בגוש עציון. אבל עיקר עבודתי היא במשרד החינוך, שם אני מתכללת מסגרות מחוננים במחוז מרכז באגף למחוננים ולמצטיינים. במסגרת העבודה אני מבקרת במרכזי העשרה ובכיתות המחוננים במחוז (ואם מעניין אותך איך עושה מתכללת, סיפרתי על זה ממש כאן). במחוז, וגם במקומות אחרים, אני מדריכה מנהלים ומורים: במסגרות המחוננים, בהשתלמויות רכזי השתלבות, בבתי ספר שמזמינים אותי ובמפגשי מפקחים. בנוסף, פיתחתי השתלמות מקוונת בנושא הוראת מחוננים ומצטיינים בכתה ההטרוגנית עבור מכללת הרצוג, ואנחה אותה השנה.

אז כל השבוע את עובדת עם מחוננים?

איזה כיף לך! (וחוזר חלילה)

 

אז כן, אני עובדת עם מחוננים כבר 10 שנים. ומגדלת –  25 שנים*, ונשואה (רק לאחד!) 27, ומכירה מאז שנולדתי (זהו, נגמרו המספרים).

וכיף לי.

וכשאני בעבודה, אני צובטת את עצמי מדי פעם, לראות שאני בעבודה ולא בבית, ולהיפך.

אוהבת, חושבת, מתלבטת, שואלת ועונה ומתחרטת וחושבת שוב.

ולפני שלימדתי מחוננים – לימדתי, פשוט, הסטוריה. וגם בזה אני אוהבת, חושבת, מתלבטת, שואלת ועונה ומתחרטת וחושבת שוב…

וזה המקום שלי לחשוב בקול: על מה שעשיתי, עושה, אעשה; על חינוך והוראה ולמידה – באופן כללי, ועל חינוך והוראה של מחוננים ומצטיינים בפרט; ועל הוראת הסטוריה שמעודדת תלמידים לחשוב, כי זה מה שמעניין אותי כבר שנים רבות. ומדי פעם גם על דברים אחרים, מן הגורן ומן היקב, כי כשחושבים – קורה, מדי פעם, שחושבים גם על דברים אחרים…

וחוץ מאלה, אפשר למצוא פה פרטים על הרצאות והשתלמויות שהעברתי (וגם לשלוח לי מייל, או לתאם אתי זמן למפגש אצלכם).

מזמינה אתכם להצטרף אלי, פעם-פעמיים בחודש. לחייך (בד"כ), לחשוב אתי, להגיב, לשאול ולייעץ.

יהיה מעניין.

* רגע לפני שמתחילים, משהו על השלושה שאני מגדלת, ויופיעו פה מדי פעם. מאחר שזו ממש לא אשמתם שאמא שלהם כותבת, חיפשתי עבורם שמות לבלוג. הצעתי "אריה, ג'ירפה ומיץ פטל". הם הציעו בתגובה את "האריה, המכשפה וארון הבגדים" ו"אף אוזן וגרון", במיוחד לכבוד התתרן. אבא שלהם רצה שאלך על "שוקולד מנטה מסטיק" ואסגיר את גילנו המתקדם. החלטתי שאם הסטוריה – אז שתוהיה באמת. וכך הלכתי בעקבות השיר "הננו חומה" כיניתי אותם גשם, שלג ורוח-סערה, אבל לאו דווקא עקבית או בסדר הזה.

* עדכון – כסלו תשע"ט, נובמבר 2018: בן חדש הצטרף למשפחה. ככה זה, שני עשורים פלוס יש שלושה, ואז האחת הופכת לזוג. למען הנוחות, "רוח-סערה" יהפוך, בשלב זה, לרוח וסערה, לפי הצורך, וחוקי הקומבינטוריקה יאפשרו לי יותר צירופים של שלושה פלוס אחד – ושוב, השמות יהיו לאו דווקא עקביים, ולאו דווקא בסדר הזה.

 

אולי יעניין אותך להירשם לקבלת עדכון פעם בשבועיים-שלושה, כשאני מעלה פוסט חדש?