שלום ורד!
מאד שמחה שהמידע זמין ומועיל. זה בדיוק מה שגורם לי לכתוב – ההבנה שחלק מהמידע לא קיים בכלל, וחלקו קשה מאד להשגה או להבנה.

לשאלתך:
אקדים ואומר – כל כיתה, בסופו של דבר, מותאמת לבית הספר שבו היא פועלת ולצוות שמלמד בה. ובכל זאת יש משמעות לכיתות שהן חלק מתוכנית ארצית:
מסלולי מופ"ת ועמ"ט הם מסלולים מוגדרים שיש להם "הורים" ברמה ארצית – בעמ"ט זה אגף מדעים של משרד החינוך, במופ"ת זו העמותה המנהלת את בתי הספר. זה אומר שיש להם גם תוכנית לימודים מסודרת וידועה מראש, וקריטריוני קבלה מוגדרים. המורים שלהם עובדים השתלמויות והכוונה של הגוף שמפעיל אותם.
כיתה בבית הספר, בין אם היא "מדעית" או "מוזיקלית" או כל ייחוד אחר, היא בית ספרית. צוות בית הספר בונה אותה ומטפח אותה והיא לא כפופה לנהלים או לתוכנית ארוכת-טווח שמנוהלת על ידי גוף גדול יותר מבית הספר.

חשוב לי להבהיר שזה לא עניין של טוב יותר או פחות; כמורה וכמדריכה כבר שנים רבות אני רואה יתרונות וחסרונות בשתי השיטות. יתרונה של תוכנית מובנית הוא שההורים והתלמידים והמורים יודעים מה צפוי להתרחש בשלוש השנים. יתרונותיה של כיתה עצמאית היא שבית הספר יכול לתת מענה מותאם יותר לכיתה ספציפית, יש לו חופש פעולה. בסופו של דבר הרבה תלוי בצוות בית הספר.

ולגבי הכיתה המדעית הזו, האם היא עמ"ט או לא – אתם צריכים לשאול בבית הספר.

אז בעצם אני לא עוזרת לך לבחור בין הכיתות (שאגב, אני לא מכירה – פתח תקווה איננה במחוז שלי…) – אבל אני מקווה שאת יודעת יותר מה לשאול או על מה להסתכל כשאתם מתלבטים. ואולי גם הפוסט הבא – על מה צריך לחשוב כשבוחרים כיתה – יוכל להועיל לך?

שלום עדית,
לפני הכל, רוצה לומר תודה שכתבת. הרבה כאב מקופל פה, ושאלות נוקבות וצורך אמיתי.
לא על הכל אוכל לענות, כמובן, אבל אשתדל כמיטב יכלתי.

מתחילה עם השאלה הראשונה – מדוע לא שמעת על התוכניות. נגעת בנקודה כואבת מאד. יש כמה דרכים בהן האגף פונה אל תלמידים או מפיץ את הידע לגבי תוכניות: האחת היא דרך מרכזי המחוננים, והשניה – בדיוור ישיר (עד תש"ף זה היה דואר ישראל). במשך 4 שנים הייתי אחראית על בית הספר הווירטואלי של חטיבת הביניים. כותבת מנסיוני הכאוב: בכל שנה פניתי לרכזי המחוננים וביקשתי שיפיצו את המידע – חלק עשו זאת, חלק לא; חלק כתבו גם לתלמידים שפרשו, חלק לא. בכל שנה שלחתי כ-4000 מכתבים בדואר ישראל; בכל שנה חזרו כ-1000. רק בשנה שעברה התעדכנה מצבת התלמידים של משרד החינוך בצורה סבירה, והתחלנו לשלוח מסרוני sms להורים. (חלק מההורים פותחים את ההודעות, חלקם לא). בשנה שעברה שלחנו מסרונים לגבי בית הספר הווירטואלי. שאלתי בקבוצת הורים שאני חברה בה אם קיבלו הודעות. התשובה הגורפת היתה "לא". ביקשתי שיבדקו. אה, בעצם כן, ענו לי. האם אני מרוצה מהמצב? – לא. הייתי חלק מהאחראים למעבר למסרונים, ואנחנו מחפשים דרכים נוספות להפצה. אבל יש שיפור (אני יודעת לפי כמות החוזרים והפונים). אגב, חוסר שביעות הרצון הזה הוא חלק ממה שגרם לי לפתוח את הבלוג, ולכתוב את הפוסט הזה…

לגבי נשירה, פה אני לא יכולה לדבר בשם מרכז כזה או אחר, בוודאי לא בשם מרכז שאינו בתחום טיפולי. אני רק מצטערת על החוויה הזו. יודעת שיש ילדים שנושרים מסיבות שונות: אי שיתוף פעולה של בית הספר הוא אחת הסיבות הבולטות. ויש ילדים שנושרים בשל ההסעות ויש שנרתעים מהמפגש חברתי של פעם בשבוע, ויש שהדרישות הלימודיות במרכז (כן, יש מרכזים כאלה) גורמות להם לוותר, כי הם יצאו ליום שראו כיום מנוחה, וגילו שהגיעו לבית ספר – אחר, מותאם למחוננים, אבל בית ספר.

לגבי התוכניות ששאלת.
כיתות נחשון – למיטב ידיעתי אין כאלה בחינוך הממ"ד. אין לי רשימה עדכנית של כיתות נחשון בפרישה ארצית בתשפ"א, אבל חושבת שלא נפתחו חדשות ושאין מסלול כזה בירושלים.
לגבי תוכניות ארציות – ביניהן אלפא, אודיסיאה ואידיאה – הן כלולות בפוסט אחר, העוסק בתוכניות העשרה והאצה. שם תוכלי למצוא גם את תוכנית בא אילן. (לא את מיכא"ל, אגב, משום שאינה תוכנית ארצית למחוננים ולמצטיינים…) – בפוסט הזה עסקתי רק בכיתות שקהל היעד שלהן הוא מחוננים ומצטיינים – כיתות של האגף וכיתות אחרות.

מילה אחרונה לגבי הפוסט הזה. כתבתי אותו כי אחת הקוראות שלי התקשרה ופרקה את תסכולה: היא לא מצאה בשום מקום מידע מסודר לגבי כיתות המצויינות ותהתה איך היא יכולה לבחור במסלול מתאים לבנה. בדקתי ומצאתי שהיא צודקת, והרמתי את הכפפה. בעצם הייתי רוצה שמידע השוואתי כזה יופיע בצורה מסודרת באתרי משרד החינוך. אפילו ניסיתי. לא הצלחתי בינתיים. אז אני עושה את זה בחלקה הקטנה והפרטית שלי. שמחה לענות פה על שאלות, שמחה לחפש את המידע ולהנגיש אותו. כשהתחלתי את דרכי בעניין, כאמא, לא הכרתי ולא ידעתי. אני מבינה כמה זה חשוב. ויש שני מקומות שאני מציעה להכיר, מלבד הבלוג הזה שלי: האחד הוא אזור מחוננים בפורטל הורים של משרד החינוך. בגדול, שם נמצא המידע הרלוונטי להורים ושם יש אפשרות לפתוח פניות לאגף. המקום השני הוא קבוצת הורים לילדים מחוננים בפייסבוק. זו קבוצת הורים, על כל המשתמע מכך, אבל בהחלט זורם שם מידע רב ובעל ערך.

מקווה שסייעתי. ואני עדיין פה, ואפשר ליצור אתי קשר במגוון דרכים, בכל עת.

חשוב להבין מה האינטרס של בתי הספר (מעבר לרצון לתת מענה לתלמידים ולעודד מצויינות): בתי ספר נמדדים באחוז זכאות לבגרות (ברור) ואחוז מצטיינים. מצטיינים = תלמידי 5 מתמטיקה וא4-5 אנגלית וכלל ליבה בציון מעל 85.

חשוב לראות עוד נקודה חשובה. פיסיקה היא עדיין המגמה הכי יוקרתית בעיני המערכות. באוניברסיטאות עדיין יש רובריקה יחודית לציון במגמת פיסיקה ואין רובריקה דומה למגמה אחרת. הצבא עדיין מסמן את פיסיקה כמקצוע יוקרתי מאחרים וכו'. אני לא כותב את זה כגאוות יחידה אלא כנקודה למחשבה. הרבה משפחות הולכות למגמות "אופנה" במחשבה שהן יקדמו אותם ולא תמיד זה נכון (רעש של שיעול שנשמע כמו המילה סייבר).

דבר אחרון. אני לא מספיק בעניינים כדי לכתוב תגובה מפורטת, אם אני טועה אשמח לשמוע ולמחוק. קיבלתי תחושה שיש אחוז נשירה לא מבוטל מחלק מהתוכניות ושלא כל הנשירה נובעת מסינון (יש מי שיראה זאת כחיובי), חלק מהנשירה מתוך בחירה של התלמידים.
נקודה נוספת היא חוסר האיזון המגדרי ושוב קצת מתוך אדישות. ניתן להתמודד עם הפער המגדרי, זה לא גזרת גורל.