רחל ארליך

רחל ארליך

מחוננים ומצטיינים: הילדים שמאחורי הסטריאוטיפים – הרצאה לדוגמה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
כדור לבן בערימת כדורים צהובים

"הוא לא כזה מחונן".

"אבל היא דווקא חברותית".

הרי מחוננים הם המוזרים האלה, שמצליחים בכל דבר בלי להתאמץ, ושכולם יודעים שיש להם בעיות חברתיות. לפחות זה מה שמסתתר מאחורי המשפטים האלה, שאני שומעת בחדרי מורים רבים.

וזה לא רק המורים. "לא ברור לי איך הוא עבר את מבחן האיתור", אומרת לי אמא לילד בכתה ב'. "זאת אומרת, הוא נבון והכל, אבל הוא לא מחונן".

על מחוננים ועל מצטיינים, ועל ההבדל ביניהם, אני מדברת בדרך כלל בחדר מורים, ובמפגשים עם רכזות השתלבות – כי, למרבה השמחה, מחוננים ומצטיינים בבתי הספר "שייכים" לרכזות ההכלה וההשתלבות. לא כי הם מסכנים (הם לא!) אלא כי יש להם צרכים מיוחדים, שבית הספר צריך ללמוד לספק, בין אם בכתה הרגילה ובין אם בתוכנית לימודים אישית.

במפגשים כאלה אני מדברת על

ולבסוף, נוגעת גם בחלקים שלנו, המבוגרים, בהתאם לקהל היעד. מה אנחנו צריכים לעשות כדי לגדל את מחוננים ואת המצטיינים טוב יותר?

ולעתים, אני מדברת על כל אלה בשיחות עם הורים.

מחוננים צריכים אוטונומיה, הם רוצים לעשות דברים בדרך שלהם. כך הם מגלים את העולם

על החירות הזאת

"למה את אומרת שזה ערעור על סמכות? זה לא נכון!" – העיניים של נ' כמעט נעלבות, ואני יודעת שאני על תקן "שוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן