שלום קליר,
לפני שעונה – מבהירה שכבר אינני עובדת באגף.
ועכשיו לתשובה – ילד אינו מאבד את האיתור שלו, גם אם לא השתתף בתוכנית האגף בשנה מסוימת.
לגבי מבחן חוזר – כן, ניתן להיבחן פעמיים בכל שלב חינוך (יסודי ועל יסודי). וגם כאן – ילד שאותר כמצטיין ונבחן שוב, ובמבחן השני לא אותר כמחונן או כמצטיין – לא מאבד את זכותו להמשיך בתוכנית שלמד בה. כך כתוב בפורטל הורים בעניין זה: "תלמיד שהומלץ לתוכנית מצטיינים וביצע מבחן חוזר מכל סוג לצורך קבלה לתוכנית מחוננים ולא עמד בסף הקבלה הנדרש, יוכל להמשיך את לימודיו בתוכנית שלמד בה קודם, אם התוכנית זו ממשיכה להתקיים בשלבי החינוך שבהם הוא לומד" (https://parents.education.gov.il/prhnet/gifted/primary-education-frameworks/tested-before-c-e).
מה שכן חשוב לציין – על מנת ללמוד ברוב המסגרות והתוכניות מכיתה ז ואילך יש צורך באיתור או מיון נוסף, אבל זה משהו שתצטרכו לשים אליו לב בעוד שנתיים (כשיגיע לכתה ו).
בהצלחה!

שלום צחי,
בעקרון, כל תלמיד זכאי להיבחן פעמיים בכל אחד משלבי החינוך (יסודי ועל-יסודי), אבל:
החל משנה זו, המגזר היהודי לא יכול להבחן בכתה ה;
בכתה ו הוא יוכל להבחן לקראת המעבר לחטיבת הביניים.
אם הוא אותר כמצטיין, אתם יכולים לרשום אותו לתוכנית מצטיינים השנה (על בסיס מקום פנוי) , שייהנה ממנה בכיתות ה-, ובתחילת ו – לאפשר לו להבחן לקראת החטיבה.
מקווה שסייעתי…
בהצלחה!

תודה,
צחי

המון תודה על התגובה המושקעת!
הוספת לי הרבה מאוד ידע וחומר למחשבה בנושא. גם הפוסט על מיתוסים לגבי מחוננים היה מרתק. הולכת עכשיו לקרוא את כל שאר הפוסטים בנושא…

שלום בילי,
שמחה שאת כאן!
לגבי אחוזונים, כפי שמתואר בדף הרלוונטי בפורטל הורים – "המבחנים הנערכים בשלב ב' מבוססים על בדיקת כישורים קוגניטיביים כלליים באמצעות בחינת ידע כללי, שפה, מתמטיקה וצורה. הילדים שהשיגו ציון הגבוה מ-3%-1.5% מהציונים הגבוהים ביותר של סף הקבלה הארצי, מתקבלים לתוכניות המחוננים. הסיבה לכך שסף הקבלה הנהוג בקבוצה זו נע בין 1.5% ל-3% היא הצורך לאזן בין המגדרים וכן לתת ביטוי למדד הטיפוח הבית ספרי שבו לומדים התלמידים". אז יש סף בסיסי, והוא ארצי, אבל ניתן מקום למגדר ולמדד טיפוח, וצריך לזכור גם שיש שונות (קטנה) משנה לשנה.
ומה ששאלת לגבי בנך – זו שאלה טובה. קודם כל, היא תמונת מראה של השאלה "איך זה יכול להיות שהוא לא הוגדר כמחונן אם הוא כזה…?" – ומסתתרת מאחוריה הנחה, שאנחנו כהורים מכירים את הילד ויכולותיו. ועל כך אני רוצה לומר ארבעה דברים:
א – כהורים אנחנו מכירים חלק מיכולותיו, לא את כולן, כי לא כולן באות לידי ביטוי בחיי היומיום, בבית. יכול להיות שפתאום תגלי שהוא יודע, או חושב, בדרך שתפתיע אותך, וזה לא חדש אצלו, מה שחדש הוא הגילוי שלך…
ב – גם מה שאנחנו מכירים הוא לא תמיד ביחס לשכבת הגיל. ילד יכול להיות מוכשר מאד, מאד, ועדיין – ביחס לשכבת הגיל הארצית – לא להגיע במבחן להישג שהוא בין שמונת האחוזים העליונים.
ג – יש משהו קצת מתעתע במבחן שבודק יכולת, כי הכלי שבעזרתו בודק המבחן את היכולת הוא ההישג בפועל, בנקודת זמן מסוימת, וביחס לשנתון. זה מסביר מדוע קורה שילד מתקבל למסגרות האגף למחוננים באיתור של כתה ב, אבל לא עובר את מבחן קרני שהוא מבחן סף לקבלה לכיתות העל-יסודי, או למה קורה ההיפך. ההתפתחות של ילדים לא מתקדמת בקצב אחיד; יתכן שהילד שביצועיו היו באחוזון גבוה כשהיה בכתה ב לא יכנס לאחוזון כה גבוה בכתה ו.
ד – והוא הסעיף הכי חשוב – לא ליפול למלכודת הזאת, של מיתוסים על מחוננים. הפוסט הקודם שלי שעסק במחוננים התייחס למיתוסים. לא דיברתי על ההתעניינות בתחומים ביזאריים, כן על המיתוס ש"למחוננים יש בעיות חברתיות". אבל אלה מיתוסים, והילדים – ילדים. יש לך ילד מחונן שאין לו בעיות חברתיות? איזה כיף! הוא פחות נדיר ממה שנדמה לך; דרכם של מיתוסים שהם לא רואים את מי ש"נורמלי"… כי איך צומח מיתוס כזה? משייכים את התכונות זו לזו, מצמידים את השכל לקושי החברתי או התקשורתי (ויכול להיות שהם באמת נובעים זה מזה ולא רק שוכנים באותו ילד) ומכן ממשיכים ומסיקים באופן גורף שמחוננות גוררת אחריה בהכרח בעיה חברתית. אז לא, זה לא בהכרח. יש מתאם גבוה, סטטיסטית, אבל זה ממש לא שכל מחונן מדבר בשפה גבוהה או מתעניין בתחומים ביזאריים, כפי שלא כל מי שמדבר בשפה גבוהה הוא, בהכרח, מחונן.

ריבי,
אני מסתובבת כבר כמה ימים עם מחשבות על השאלה שלך (טוב, לא ברצף, היו יומיים שבועות (-: )
כי אם הבנתי נכון – הבעיה ההתנהגותית שאת חוששת ממנה זה התנשאות (ואם הבנתי לא נכון, אנא תקני אותי),
ומצד אחד חושבת – זה בעצם חלק מהחינוך שאנחנו נותנים באופן כללי… – הרי הילדה לא השתנתה. כפי שאת אומרת, בסך הכל קיבלתם אישור למשהו שהיה ידוע (ידעתם שיש לה יכולות גבוהות, וגם היא ידעה את זה, וככל הנראה – גם חבריה לכתה, כי אם תשאלי בגן הקרוב לביתך מי מצייר הכי יפה, ומי הכי טוב בריצה, ומי הכי חכם – תגלי שילדים יודעים לענות לך על השאלה בבהירות רבה, הרבה יותר מכפי שהיינו רוצים). אז מה בעצם ההבדל בין הטיפול בהתנשאות שבאה עם האישור לטיפול בכל התנהגות אחרת?
ומצד שני, כן, יש פה שינוי. כי גם אם אושר משהו שאת יודעת, כן משתנה דבר אחד: יום בשבוע קורה לה משהו מיוחד.
ומצד שלישי, אולי זה בכלל מתחיל הרבה לפני התשובות, כשאנחנו מסבירים להם מה המבחן. ולא מגדירים אותו כמבחן מחוננות אלא כקבלה למסגרת של יום בשבוע?
יודעת שבעצם לא עניתי. ממשיכה לחשוב.