רחל ארליך

רחל ארליך

הגיעה תשובה ממבחן האיתור של האגף למחוננים. מה עכשיו?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
התלבטויות ובחירת דרך: ילד קורא במפת דרכים

קיבלת מסרון ממכון קרני ובו קישור לקבלת התשובה למבחן האיתור. זה לקח המון זמן, התשובות התעכבו עד אמצע אוגוסט בגלל הקורונה, אבל סוף סוף היא כאן. היא, זאת אומרת: התשובה לשאלה – לתוכנית טיפוח מחוננים או מצטיינים של משרד החינוך, התקבלנו?

התקבלה תשובה, אבל הילד והילדה שלך – הם לא השתנו. הם נשארו בדיוק אותם ילדים שהכרת ואהבת בטרם היות התשובה.

אבל עכשיו, כשהתקבלה התשובה, צריך לחשב מסלול מחדש. לפעמים זה פשוט, כי יש רק אפשרות אחת. לפעמים זה מורכב.

הגיעה תשובה שלילית

ולא התקבלתם לתוכנית המחוננים, וגם לא לתוכנית המצטיינים.

זה לא אומר שהילד לא חכם. זה לא אומר שהילדה לא מוצלחת יותר משאר ילדי הכתה.

זה אומר, שכשלקחו את כל הנבחנים ודירגו את הציונים שלהם מהגבוה לנמוך – הציון שלהם לא היה ב-8% הגבוהים ביותר. יתכן שהוא היה בדיוק הציון הבא בתור, יתכן שהיה רחוק יותר. בכל מקרה, אין דרך לקבל אותם לשנה הקרובה לתוכנית – אפילו אם אתם מרגישים שמאד חבל ומשהו התפספס. זה לא אומר שלא צריך לתת להם מענה, זה אומר שצריך לחפש דרך אחרת, ובמקביל – לחשוב האם לערער ולבקש מבחן נוסף בשנה הבאה.

אז למה, בעצם, ילד לא מתקבל, אם ברור לכם שהוא מתאים? – יכולות להיות כמה אפשרויות.

  • הילד באמת מוכשר וסקרן, אבל ביחס לבני גילו – אינו נמנה עם שמונת האחוזים העליונים.
  • הוא כן בשמונת האחוזים העליונים ביחס לבני גילו, אבל זה לא בא לידי ביטוי במבחן, מסיבה שקשורה למבנה הבחינה (יש לו לקות למידה והוא זקוק להתאמות, למשל. או שעדיין אינו קורא מספיק מהר – זה קורה, גם אצל ילדים חכמים במיוחד – והתעייף. או שאינו רגיל למבחנים "אמריקאיים", וכדומה).
  • הוא כן בשמונת האחוזים העליונים ביחס לבני גילו, אבל זה לא בא לידי ביטוי במבחן, מסיבה שקשורה ליום הבחינה (היה חולה, עייף, מוטרד).

עכשיו אתם צריכים להחליט האם לערער על התשובה ולבקש מבחן חוזר. אתם לא חייבים להחליט עכשיו, ובכל מקרה, לא תוכלו לערער עכשיו: ערעור ובקשה למבחן חוזר ניתן להגיש רק החל מחודש ספטמבר. אל תנסו ללחוץ ולבקש לפני כן, חבל. סתם תתישו את עצמכם במאבק חסר תוחלת.

ילדה נצמדת לקיר זכוכית ומסתכלת בהשתקפות של עצמה

ובינתיים, עד שתפתח האפשרות לערער, חישבו האם אכן כדאי: האם המבחן הנוסף ילחיץ את הילד? מה יקרה אם תקבלו תשובה שלילית פעם נוספת? זה בהחלט עלול להתרחש, אם הסיבה לכך שלא עבר היא שבאמת אינו נמנה עם שמונת האחוזים הגבוהים ביותר בפריסה ארצית. (וכן, זה קורה. כל החברים שלכם מכירים ילדים שניגשו פעם שניה, והתקבלו לתוכניות. אבל אנחנו מכירים גם כאלה שניגשו פעם שניה, ולא עברו).

חשבתם והחלטתם שכן, מערערים ומבקשים למבחן חוזר

אם תחליטו שבכל זאת, תוכלו להגיש ערעור ובקשה למבחן חוזר דרך פורטל הורים של משרד החינוך. הבקשה תיבדק, ותאושר או לא – על פי השיקול הבא: כל תלמיד זכאי להיבחן פעמיים בין כיתות ב-ה. תלמיד שנבחן בכתה ב' והציון שלו היה קרוב לסף האיתור, יוכל להיבחן שוב בכתה ג'. תלמיד שנבחן בכתה ב', והציון שלו היה רחוק יחסית מציון הסף לאיתור, לא יוכל להיבחן שוב בכתה ג' אלא ימתין לכתה ד'. ייתכן שהוא "late bloomer" – מאחר לפרוח – וחבל ש"יבזבז" את הבחינה השניה כשהוא עוד לא בשל. נכון שכך יוכל להשתלב בתוכנית טיפוח רק בכתה ה', אבל זה עדיף על הסיכון שלא יוכל להיבחן בפעם השלישית וימתין עד חטיבת הביניים.

אם אתם חושבים שהסיבה לכך שלא עבר היא לקות למידה או קושי בשפה (עולה חדש, תושב חוזר), או שכבר ידעתם שיש לו לקות ולא ביקשתם התאמות כי חשבתם שיסתדר בלי – זה הזמן להתחיל תהליך של אבחון ואיסוף מסמכים והמלצות. כאן, בערך באמצע הדף, מצאו את כל הפרטים על המסמכים שתצטרכו להגיש בבקשה למבחן בתנאים מותאמים. גם את הבקשה תוכלו להגיש בקישור זה, החל מספטמבר.

עוד דבר שכדאי לחשוב עליו הוא מה קרה ביום הבחינה: האם היה עייף או חולה? אמנם, במכתב הזימון שקיבלתם התבקשתם לא להביא ילד חולה לבחינה, אבל לפעמים הילד מתעקש, ואתם הרי יודעים שהוא כל כך מוכשר – ומביאים אותו בכל זאת. זה לא יעזור לכם במקרה של תשובה שלילית, ולכן -אם זה קורה שוב – תתעקשו חזק יותר… ואם היה עיייף, אולי בפעם הבאה כדאי שלא ילך לביה"ס ביום הבחינה. שיגיע אליה ערני ורגוע.

ומה אומרים לילדים?

לפני שאומרים לילדים, אומרים לעצמכם. "בכלל לא שידרנו לו אכזבה" אומר לי אב, ואני שומעת את האכזבה בקולו, ויודעת שאי אפשר להסתיר כזאת. ילדים הם עם רגיש במיוחד. הם יודעים כשמשקרים להם. לכן אומרים להם בדיוק את האמת: שהם חכמים וסקרנים ושאתם אוהבים אותם בדיוק כמו קודם, ושהם לא התקבלו לתוכנית המסוימת הזאת. שזה מאכזב (כי הם רצו, כי החברים, כי האחים הגדולים, כי המורה אמרה) – אבל אכזבות מתרחשות בחיים, ועכשיו השאלה היא מה עושים: לאיזו תוכנית או חוג מעניין רושמים אותם, איך מעשירים את עולמם (והאם חוזרים על המבחן. גם להם יש דעה. היא לא מחייבת אתכם, בכל זאת יש לכם נקודת מבט הורית ובוגרת יותר משלהם, אבל כדאי מאד להקשיב לה).

הגיעה תשובה חיובית

והם מופנים לתוכנית מצטיינים, או לתוכנית מחוננים.

התקבלו לתוכנית מצטיינים

מצטיינים הם אלה שהישגיהם במבחן הארצי היו בין 3%-8% הגבוהים ביותר. פחות מהישגי המחוננים, ובסה"כ 5%.

מה נותן להם האיתור כמצטיינים?

הדבר הראשון הוא זכות להשתתף בתוכנית אחה"צ במרכזי המחוננים. במרכזים מסוימים היא דומה מאד לתוכנית הבוקר, במרכזים אחרים היא שונה. בכל מקרה, כדאי להתחיל בה. אם תרצו לערער ולבקש בחינה נוספת, בתקווה שהפעם תקבלו תשובה חיובית למבחן מחוננים – כל ההתלבטויות וכללי הערעור מהפסקאות הקודמות חלים גם עליכם. חשוב לדעת: אם בבחינה השניה הציון לא יספיק אפילו לתוכנית מצטיינים – הילד לא יוצא מהתוכנית אלא יישאר בה. מקומו בה מובטח, אתם לא מסכנים אותו.

יש מקומות בהם אין תוכנית מצטיינים במרכז המחוננים הסמוך, או שלא משוייכים אליו אוטומטית. במקרה כזה תקבלו תשובת "אין תוכנית מצטיינים באזור מגוריכם". אבל אם יש תוכנית בסביבה ואתם רוצים להתקבל אליה – אולי תוכלו להתקבל בכפוף למקום פנוי. פנו אל המנהל/ת של התוכנית ובררו מה לעשות.

עד כאן לגבי התוכניות ביסודי. אבל לאיתור כמצטיין יש משמעויות גם בהמשך הדרך: ילדים שאותרו כמצטיינים זכאים להיבחן בעתיד בבחינת בגרות מוקדמת (נוהל "נבחנים צעירים" ולהשתתף בתוכניות ארציות כדוגמת בית הספר הווירטואלי לחטיבת הביניים. על התוכניות האלה ועל תוכניות נוספות למחוננים ולמצטיניים בחינוך העל-יסודי תוכלו לקרוא בפוסט הזה.

התקבלו לתוכנית המחוננים

אם אתם חדשים בתחום, זה זמן טוב להתחיל ללמוד אותו.

נהלים ומדיניות של משרד החינוך בנושא מחוננים ומצטיינים , וכן אפשרות לפתיחת פניה מקוונת, תוכלו למצוא במדור מיוחד בפורטל הורים.

אם יש לכם פייסבוק – דעו שיש קבוצת הורים טובה (כי גם הורים צריכים קבוצת שווים. ממש כמו ילדים). ושווה להכיר גם את האתר של יהלו"ם – התארגנות ההורים לילדים מחוננים.

ויש חומר קריאה רב בנושא מחוננים ומצטיינים. הורות היא עניין מאתגר, והורות לילדים מחוננים יכולה להתגלות כמאתגרת במיוחד.

וגם כאן, בבלוג, יש פוסט שמספר על תחילת דרכנו בעולם המחוננים, ופוסטים על פחד מכשלון ועל כישורים חברתיים, ועוד פוסטים בנושא מחוננים.

כיתת מחוננים או מרכז העשרה (יום שליפה)?

אם אתם תושבי הערים בהן יש כיתת מחוננים בבית הספר היסודי, אתם שואלים את עצמכם – מה עדיף: כיתת מחוננים, או מרכז?

ממליצה מאד לקרוא את הכתבה הזו, שסוקרת את היתרונות והחסרונות בכיתת מחוננים. מוסיפה עליה ממצא מעניין מסיור שערכתי מעט לפני כתיבת הפוסט בחמש מסגרות מחוננים במרכז הארץ (כמובן, לא מדובר במדגם מייצג, אבל זה מעניין). תיכוניסטים שלמדו בכיתת מחוננים כבר בבית הספר היסודי דיברו על קשר עז עם חבריהם לכתה, "כמו משפחה", אבל גם ציינו ש"אנחנו כבר עשר שנים עם אותם ילדים ויש בזה משהו שסוגר אותנו חברתית". חלקם מוצאים דרכים לצאת החוצה: התנדבות, מש"צים, תוכניות העשרה אחרות – אבל ההרגשה הזו, של "אותם ילדים" כבר מהיסודי, נשמעת מפי תלמידי י"א-י"ב כחוויה שיש בה גם משהו מעיק.

בחטיבת הביניים יש שביעות רצון גדולה אצל אלה שנכנסו לכיתת מחוננים, אבל זה לא בהכרח אומר שהם ימשיכו בתיכון באותו מסלול. "לא כי לא טוב לי בכתה", הסבירה נערה אחת, "אבל אני צריכה שינוי, אני אוהבת להכיר הרבה אנשים, וצריכה מגוון סביבי. כיתת המחוננים היא כיף, אבל היא הומוגנית", ותלמיד אחר סיפר שבחר לא ללמוד בכיתת מחוננים בחטיבה, ואילו היתה לו אפשרות לחזור אחורה – לא היה משנה את הבחירה: "טוב לי במרכז ההעשרה, אני יוצא ליום בשבוע ונהנה מאד", אמר, "אבל יש לי חברים טובים בכתה הרגילה. וזה גם לא נורא, שקל לי לפעמים".

הדבר החשוב ביותר שיש לזכור הוא שכיתת מחוננים אינה פתרון-קסם לכל האתגרים עמם מתמודד הילד. גם שם עלולות להיות בעיות חברתיות, גם שם עלול להיות ילד שלא מוצא את עצמו. גם שם יכול ילד לומר שמשעמם לו (בעיקר אם "משעמם לי" הוא בעצם "דורשים ממני להתאמץ" – וזה קורה, לא מעט). הלמידה אחרת מהכתה הרגילה, ודורשת מאמץ והתמדה – לא כל ילד מחונן בבית הספר היסודי מסוגל להתמדה כזאת. יש ילדים לא מעטים שקבוצת-שווים של פעם בשבוע מספקת להם כל מה שהם זקוקים לו.

ומה הלאה?

לאט ובסבלנות. כל שלב מביא איתו תובנות, מחשבות, התלבטויות חדשות.

והרבה אתגרים. וכיף גדול.

~~~

קרדיט לתמונות: Bekah Russom ,Annie Spratt באתר Unsplash
~~~

יש לך עוד שאלות? ואולי יש לך נסיון שיכול לסייע לאחרים? –

בשביל זה בדיוק יש אפשרות לתגובות!

מפתחות זרוקים על השולחן

התמודדות עם אי-ודאות

השבוע חזרה מערכת החינוך לתיפקוד כמעט מלא. כמעט – כי יש מסגרות, כמו מרכזי המחוננים, שעוד לא הורשו לחזור ללמידה רגילה; אבל

7 תגובות

  1. שלום רחל,
    בננו התקבל לאחר שנבחן בכיתה ב' לתוכנית מצטיינים. עקב אי מוכנותו הנפשית, החלטנו שלא לרשום אותו לתכנית ומן הסתם גם לא ערערנו על הציון.
    בתנו התחילה השנה את תוכנית המחוננים ואנחנו סבורים שבננו מתאים גם הוא וכעת הוא רוצה ומוכן להשקיע בתוכנית כזו. השאלה אם ניתן לערער כיום (הוא התחיל כיתה ה') על תוצאות הבחינה שעשה לפני שנתיים.
    נשמח לעזרתך.

    תודה,
    צחי

    1. שלום צחי,
      בעקרון, כל תלמיד זכאי להיבחן פעמיים בכל אחד משלבי החינוך (יסודי ועל-יסודי), אבל:
      החל משנה זו, המגזר היהודי לא יכול להבחן בכתה ה;
      בכתה ו הוא יוכל להבחן לקראת המעבר לחטיבת הביניים.
      אם הוא אותר כמצטיין, אתם יכולים לרשום אותו לתוכנית מצטיינים השנה (על בסיס מקום פנוי) , שייהנה ממנה בכיתות ה-, ובתחילת ו – לאפשר לו להבחן לקראת החטיבה.
      מקווה שסייעתי…
      בהצלחה!

  2. תודה רבה על הפוסטים המעניינים והחשובים.
    שתי שאלות שמעניינות אותי –
    1. האם אחוז המצטיינים נקבע ביחס לכל הארץ או בתוך כל אזור? השאלה הזו עלתה כמה פעמים בקבוצת פייסבוק של המחוננים והתגובות היו מאוד חלוקות. מצד אחד, כמה אמרו שהתקשרו למרכז מחוננים ואמרו להם שזה ארצי (ובעבר היה אזורי), מצד שני מכירה מישהי שכשעברו דירה הודיעו לה ממכון סאלד שהסיווג של הילד השתנה ממצטיין למחונן.
    תוהה מאוד מה האמת, וגם האם המדיניות של מכון סאלד היא לשמור על עמימות בכוונה ביחס לזה.
    2. הבן שלי הוגדר מחונן וזה הפתיע אותי – הוא ילד חכם שמאוד קל לו בלימודים, אבל מאוד רחוק מהדימוי הקלאסי של ילד מחונן – לא מתעניין בתחומים ביזאריים, לא קשה לו חברתית, לא מדבר בשפה גבוהה… בכלל לא רואה אותו כחריג בשום צורה ביחס לבני גילו. תוהה האם זה מעיד שהייתה טעות בתיוג, או שהמחשבות שלי לגבי מה אמור לאפיין מחוננים לא נכונות. אשמח להתייחסותך.

    1. שלום בילי,
      שמחה שאת כאן!
      לגבי אחוזונים, כפי שמתואר בדף הרלוונטי בפורטל הורים – "המבחנים הנערכים בשלב ב' מבוססים על בדיקת כישורים קוגניטיביים כלליים באמצעות בחינת ידע כללי, שפה, מתמטיקה וצורה. הילדים שהשיגו ציון הגבוה מ-3%-1.5% מהציונים הגבוהים ביותר של סף הקבלה הארצי, מתקבלים לתוכניות המחוננים. הסיבה לכך שסף הקבלה הנהוג בקבוצה זו נע בין 1.5% ל-3% היא הצורך לאזן בין המגדרים וכן לתת ביטוי למדד הטיפוח הבית ספרי שבו לומדים התלמידים". אז יש סף בסיסי, והוא ארצי, אבל ניתן מקום למגדר ולמדד טיפוח, וצריך לזכור גם שיש שונות (קטנה) משנה לשנה.
      ומה ששאלת לגבי בנך – זו שאלה טובה. קודם כל, היא תמונת מראה של השאלה "איך זה יכול להיות שהוא לא הוגדר כמחונן אם הוא כזה…?" – ומסתתרת מאחוריה הנחה, שאנחנו כהורים מכירים את הילד ויכולותיו. ועל כך אני רוצה לומר ארבעה דברים:
      א – כהורים אנחנו מכירים חלק מיכולותיו, לא את כולן, כי לא כולן באות לידי ביטוי בחיי היומיום, בבית. יכול להיות שפתאום תגלי שהוא יודע, או חושב, בדרך שתפתיע אותך, וזה לא חדש אצלו, מה שחדש הוא הגילוי שלך…
      ב – גם מה שאנחנו מכירים הוא לא תמיד ביחס לשכבת הגיל. ילד יכול להיות מוכשר מאד, מאד, ועדיין – ביחס לשכבת הגיל הארצית – לא להגיע במבחן להישג שהוא בין שמונת האחוזים העליונים.
      ג – יש משהו קצת מתעתע במבחן שבודק יכולת, כי הכלי שבעזרתו בודק המבחן את היכולת הוא ההישג בפועל, בנקודת זמן מסוימת, וביחס לשנתון. זה מסביר מדוע קורה שילד מתקבל למסגרות האגף למחוננים באיתור של כתה ב, אבל לא עובר את מבחן קרני שהוא מבחן סף לקבלה לכיתות העל-יסודי, או למה קורה ההיפך. ההתפתחות של ילדים לא מתקדמת בקצב אחיד; יתכן שהילד שביצועיו היו באחוזון גבוה כשהיה בכתה ב לא יכנס לאחוזון כה גבוה בכתה ו.
      ד – והוא הסעיף הכי חשוב – לא ליפול למלכודת הזאת, של מיתוסים על מחוננים. הפוסט הקודם שלי שעסק במחוננים התייחס למיתוסים. לא דיברתי על ההתעניינות בתחומים ביזאריים, כן על המיתוס ש"למחוננים יש בעיות חברתיות". אבל אלה מיתוסים, והילדים – ילדים. יש לך ילד מחונן שאין לו בעיות חברתיות? איזה כיף! הוא פחות נדיר ממה שנדמה לך; דרכם של מיתוסים שהם לא רואים את מי ש"נורמלי"… כי איך צומח מיתוס כזה? משייכים את התכונות זו לזו, מצמידים את השכל לקושי החברתי או התקשורתי (ויכול להיות שהם באמת נובעים זה מזה ולא רק שוכנים באותו ילד) ומכן ממשיכים ומסיקים באופן גורף שמחוננות גוררת אחריה בהכרח בעיה חברתית. אז לא, זה לא בהכרח. יש מתאם גבוה, סטטיסטית, אבל זה ממש לא שכל מחונן מדבר בשפה גבוהה או מתעניין בתחומים ביזאריים, כפי שלא כל מי שמדבר בשפה גבוהה הוא, בהכרח, מחונן.

      1. המון תודה על התגובה המושקעת!
        הוספת לי הרבה מאוד ידע וחומר למחשבה בנושא. גם הפוסט על מיתוסים לגבי מחוננים היה מרתק. הולכת עכשיו לקרוא את כל שאר הפוסטים בנושא…

  3. אנחנו קיבלנו תשובה חיובית בשני המקרים ולפחות עם הבכורה עמדנו בפני בעיה (שאולי יש אליה התיחסות באחד מהאתרים שהפנית אליהם אבל לא שלך). אנחנו התלבטנו מה לעשות עם הבשורה. מצד אחד היא אשרה את שידענו- מצד שני חשבנו שהילדה שעכשיו קבלה אישור רשמי שהיא מחוננת ואי לכן זה לגמרי מובן למה משעמם לה בכיתה, וחששנו מבעיה התנהגותית שתגרור אחריה כמובן בעיה חברתית. יש הנחיות לזה?

    1. ריבי,
      אני מסתובבת כבר כמה ימים עם מחשבות על השאלה שלך (טוב, לא ברצף, היו יומיים שבועות (-: )
      כי אם הבנתי נכון – הבעיה ההתנהגותית שאת חוששת ממנה זה התנשאות (ואם הבנתי לא נכון, אנא תקני אותי),
      ומצד אחד חושבת – זה בעצם חלק מהחינוך שאנחנו נותנים באופן כללי… – הרי הילדה לא השתנתה. כפי שאת אומרת, בסך הכל קיבלתם אישור למשהו שהיה ידוע (ידעתם שיש לה יכולות גבוהות, וגם היא ידעה את זה, וככל הנראה – גם חבריה לכתה, כי אם תשאלי בגן הקרוב לביתך מי מצייר הכי יפה, ומי הכי טוב בריצה, ומי הכי חכם – תגלי שילדים יודעים לענות לך על השאלה בבהירות רבה, הרבה יותר מכפי שהיינו רוצים). אז מה בעצם ההבדל בין הטיפול בהתנשאות שבאה עם האישור לטיפול בכל התנהגות אחרת?
      ומצד שני, כן, יש פה שינוי. כי גם אם אושר משהו שאת יודעת, כן משתנה דבר אחד: יום בשבוע קורה לה משהו מיוחד.
      ומצד שלישי, אולי זה בכלל מתחיל הרבה לפני התשובות, כשאנחנו מסבירים להם מה המבחן. ולא מגדירים אותו כמבחן מחוננות אלא כקבלה למסגרת של יום בשבוע?
      יודעת שבעצם לא עניתי. ממשיכה לחשוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן