רחל ארליך אירועים מחוננים

את עובדת עם מחוננים?

איזה כיף לך! (נכון)
הם בטח מוציאים אצלך מאיות בלי בעיה
(חלקם, וחלקם לא. לא כולנו טובים בהסטוריה)
ובטח אין לך בעיות משמעת (ברווור, והכתה שלי מאוכלסת בפיות טובות לצד חדי-קרן)

איפה את עובדת איתם?

לימדתי בעיקר באולפנת "טליה" למחוננות ולמצטיינות בירושלים, וקצת במרכז המחוננים "אפיקים" בגוש עציון. אבל עיקר עבודתי בשנים האחרונות היא במשרד החינוך, באגף למחוננים ולמצטיינים, שם אני מתכללת מחוז מרכז (ואם מעניין אותך לדעת איך עושה מתכללת, סיפרתי על זה כאן). במסגרת זו אני מבקרת במרכזי העשרה ובכיתות המחוננים במחוז, מדריכה מנהלים ומורים: במסגרות המחוננים, בהשתלמויות רכזי השתלבות, בבתי ספר שמזמינים אותי ובמפגשי מפקחים. בנוסף, פיתחתי השתלמות מקוונת בנושא הוראת מחוננים ומצטיינים בכתה ההטרוגנית עבור מכללת הרצוג, ואני מנחה אותה השנה.

אז כל השבוע את עובדת עם מחוננים?

איזה כיף לך! (וחוזר חלילה)

אז כן, אני עובדת עם מחוננים כבר 10 שנים. ומגדלת –  27 שנים*, ונשואה (רק לאחד!) 30, ומכירה מאז שנולדתי (זהו, נגמרו המספרים). וכיף לי.
וכשאני בעבודה, אני צובטת את עצמי מדי פעם, לראות שאני בעבודה ולא בבית, ולהיפך. ואני אוהבת את מה שאני עושה, וחושבת, מתלבטת, שואלת ועונה ומתחרטת וחושבת שוב.

ומה הביא אותך לעבודה כזו?

במבט לאחור, אני יכולה לומר שההוראה באולפנת טליה, יחד עם החיפוש המתמיד אחר פדגוגיה, היא שהביאה אותי להתמחות בהוראת מחוננים במסגרת לימודי תעודה באוניברסיטה העברית. משם הגעתי להדרכה באגף למחוננים ולמצטיינים ולהוראה במרכז "אפיקים". בשנים הראשונות הדרכתי מורים בתוכנית "אמירים" למצטייני בתי הספר, המשכתי בהדרכת תקשוב ארצית במסגרות האגף וכך הגעתי לתפקידי כמתכללת כשבאמתחתי היכרות מעמיקה עם המסגרות השונות למחוננים ולמצטיינים.

ולפני שלימדתי מחוננים – לימדתי, פשוט, הסטוריה. 20 שנה, בעיקר בתיכון, אבל גם בחטיבת הביניים; בעיקר במב"ר, אבל גם בכיתות "רגילות", הטרוגניות לגמרי. לימודי הוראה במכון "כרם בירושלים" בשילוב עם תואר ראשון (בהסטוריה יהודית) ותואר שני (בהסטוריה של יהדות זמננו, עם תזה בדמוגרפיה) מעידים שגם את החלק הזה בחיי אני אוהבת, וחושבת עליו, מתלבטת, שואלת ועונה ומתחרטת וחושבת שוב…

והבלוג הזה הוא המקום שלי לחשוב בקול: על מה שעשיתי, עושה, אעשה; על חינוך והוראה ולמידה – באופן כללי, ועל חינוך והוראה של מחוננים ומצטיינים בפרט; ועל הוראת הסטוריה שמעודדת תלמידים לחשוב, כי זה מה שמעניין אותי כבר שנים רבות. ומדי פעם גם על דברים אחרים, מן הגורן ומן היקב, כי כשחושבים – קורה, מדי פעם, שחושבים גם על דברים אחרים…

וחוץ מאלה, אפשר למצוא פה פרטים על הרצאות והשתלמויות שהעברתי (וגם לשלוח לי מייל, או לתאם אתי זמן למפגש אצלכם).

מזמינה אתכם להצטרף אלי, פעם-פעמיים בחודש. לחייך (בד"כ), לחשוב אתי, להגיב, לשאול ולייעץ.

יהיה מעניין.

משהו על השלושה שאני מגדלת, ויופיעו פה מדי פעם. מאחר שזו ממש לא אשמתם שאמא שלהם כותבת, חיפשתי עבורם שמות לבלוג. הצעתי "אריה, ג'ירפה ומיץ פטל". הם הציעו בתגובה את "האריה, המכשפה וארון הבגדים" ו"אף אוזן וגרון", במיוחד לכבוד התתרן. אבא שלהם רצה שאלך על "שוקולד מנטה מסטיק" ואסגיר את גילנו המתקדם. החלטתי שאם הסטוריה – אז שתוהיה באמת. וכך הלכתי בעקבות השיר "הננו חומה" כיניתי אותם גשם, שלג ורוח-סערה, אבל לאו דווקא עקבית או בסדר הזה.

כשנה לאחר שנולד הבלוג הצטרף בן חדש למשפחה. ככה זה, שני עשורים פלוס יש שלושה, ואז האחת הופכת לזוג. למען הנוחות, "רוח-סערה" הפך, בשלב זה, לרוח וסערה, לפי הצורך, וחוקי הקומבינטוריקה איפשרו לי יותר צירופים – ושוב, השמות לאו דווקא עקביים, ולאו דווקא בסדר הזה.