אם הגעת לכאן, זה אומר שעברת בעמוד ה"אודות" ותהית מה זה בכלל "מתכללת".
אז מתכללת *) זה קודם כל צדק פואטי.
בקיץ 2014, כשהיה לי מנכ"ל שמאד אהב לתכלל (או לפחות מאד אהב לדבר על זה עם כל מי שהיה חייב לשמוע), כתבתי בדף הפייסבוק של המילה האחרונה בגלצ שכשמנהל "מתכלל" הוא בעצם אומר שהוא יחרטט בכללי בזמן שאנחנו נעבוד. עירית לינור הקריאה את זה בשמחה רבה, ואני הרגשתי שנפרעתי מהמילה הזאת אחת ולתמיד.
ואז, בקיץ 2017, הציע לי מנהל האגף למחוננים ולמצטיינים להיות המתכללת של מחוז מרכז. ככה הבנתי שהאירוניה היא זו שאמרה את המילה האחרונה.
ועכשיו ברצינות: מה עושה מתכללת?
מתכללת זו מי שממונה על התמונה הכללית. זו שרואה צלחת ספגטי, מסתכלת עליה היטב (מסתכלת בעיניים, לא בידיים!) ואז מתחילה לעבוד: מפרידה אותה ספגט-ספגט, ועוזרת לכל אחד מהם איפה שצריך. לפעמים זה למצוא את עצמם, לפעמים להתכסות ברוטב או להתנער ממנו, ולפעמים לנסות מתכון חדש ומפתיע; להתיר קשרים, להתגמש ולהתמתח, לחפש מקום מתאים יותר או להסתדר במקום הנוכחי; להיפגש עם מי שצריך ולהיפרד כשזה לא, לנהל מגעים עם המזלג, הכף והסיר, ולפעמים עם הסועדים או עם השף… בקיצור, כל מה שהופך את הצלחת למוצלחת.
הצלחות שלי כוללות את כל מסגרות המחוננים במחוז מרכז: מרכזי העשרה למחוננים ולמצטיינים ומסלולי כיתות למחוננים, וכן תוכניות ארציות במחוז; וברקע נמצאת הנהלת מחוז מרכז, וכמובן – רשויות, שיש בהן מסגרות למחוננים או שרוצות שיהיו להן כאלה.
ואם נדמה לך שיש לי חופשת קיץ מעוררת קנאה, אני חייבת להוסיף פה
*) הערת שוליים: אין לי חודשיים חופש!
וזה בגלל שאני לא (רק) מורה; אני מתכללת.