רחל ארליך

רחל ארליך

האצת בגרויות, עבודות חקר ולימודים אקדמיים בחטיבת הביניים ובתיכון

אקדמיה בתיכון, זו אקדמיה או תיכון? ומה ההבדל בינה לבין מול"א?

מה ההבדל בין אלפא לאודיסיאה ובין אידאה לרוח צעירה?

ממש כמו הפוסט על הכיתות הייחודיות לילדים מחוננים ומצטיינים בחינוך העל-יסודי, גם הפוסט הזה מבקש לעשות סדר: להכיר לכם את האפשרויות, ולענות על השאלות החשובות – מה הן נותנות, למי הן מתאימות, וכמה זה עולה לנו? (כלומר, כמה זה עולה לכם).

כאן אני עוסקת בתוכניות המיועדות לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון, ויש להן נגיעה לבגרות (היבחנות מוקדמת, עבודות גמר  או מגמה ייחודית) ו/או ללימודים אקדמיים. לא מתייחסת לתוכניות שכל עניינן העשרה (למרות שאני אוהבת אותן מאד. פשוט אקדיש להן פוסט אחר).

לפני שתצללו פנימה, סידרתי לכם את המידע הבסיסי בטבלה מרוכזת. כמובן, הכנסתי עוד מידע בפוסט, וכתבתי גם על תוכניות שלא הזכרתי בטבלה (יש בה רק מידע בסיסי, אמרתי). ועדיין, יכול להיות שתחשבו שהטבלה מספיקה. זה בסדר. כמו שאומרת המורה הפולניה שבתוכי, אני את החומר כבר יודעת…

תוכניות האצה להקדמת בחינות בגרות

ככלל, מערכת החינוך מאפשרת היבחנות בבחינות הבגרות החל מכתה י"א, אולם יש כמה יוצאים מן הכלל. בפני תלמידים מחוננים ומצטיינים פתוחים שני מסלולים "יוצאים מן הכלל" כאלה: תוכניות האצה ואישור "נבחן צעיר".

"נבחן צעיר"

מה זה: אישור נבחן צעיר הוא אישור מיוחד שמאפשר לתלמידים להיבחן בבחינות בגרות לפני כיתה י"א באופן פרטי, גם אם אינם משתתפים בתוכנית האצה.

קהל יעד: תלמידים שאותרו כמחוננים וכמצטיינים במהלך לימודיהם ביסודי או לקראת בית הספר העל יסודי.

איפה: התלמיד לומד באופן עצמאי, או עם כיתה גבוהה יותר גרת בית הספר. כאשר הוא מוכן לבגרות, בית הספר מגיש בקשה, על סמך הישגיו, לבחינת בגרות מוקדמת.

מתי: כשהוא מוכן לגשת לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד באחד המקצועות הבאים: אנגלית, ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה.

איפה נרשמים: בית הספר צריך להגיש בקשה למשרד החינוך. כל הפרטים בחוזר מנכ"ל.

חשוב לדעת: תלמיד שלא אותר על ידי האגף כמחונן או כמצטיין לא יוכל לקבל אישור כנבחן צעיר. יחד עם זאת, הוא יוכל לגשת לבגרות מוקדמת במסגרת תוכנית האצה.

תוכניות האצה

מה זה: תוכניות האצה הן תוכניות שמאפשרות לתלמידים להיבחן בבחינות הבגרות לפני כיתה י"א. מדובר בבגרויות במתימטיקה ובמדעים, ברמת 5 יחידות לימוד.

קהל יעד: תלמידים שלומדים בתוכניות האצה, וכן תלמידי כיתות מופ"ת שקיבלו הכרה כתוכנית האצה.

איפה: בתי ספר שיש להם תוכנית העשרה מובנית, אקדמית או אחרת, יכולים להגיש למשרד החינוך בקשה להאיץ את הלימודים לקראת בגרות מוקדמת לקבוצת תלמידים המתאימים לכך. בכל שנה יש להגיש את הבקשה מחדש. ישנן כיתות מופ"ת שפועלות במסלול זה, אולם לא כל כיתות מופ"ת מקבלות את האישור, בוודאי לא באופן אוטומטי. בכיתות מופ"ת המקיימות את התוכנית נלמדים לימודי ההאצה כחלק מתוכנית הלימודים הייחודית של המסלול.

לכיתות המחוננים יש אפשרות להגיש את התלמידים לבגרות מוקדמת במסגרת תוכנית זו.

תוכנית ההאצה הארצית היחידה שקיבלה אישור לשנת תש"ף היא תוכנית המתימטיקה לנוער מוכשר של אוניברסיטת בר אילן. כאן תוכלו למצוא  את רשימת מרכזי הלימוד של התוכנית.

מתי: המיונים לתוכנית נערכים בכיתה ז', הלימודים נעשים בכיתות ח'-י'. הבגרות נערכת בסוף כיתה י'. למסיימים ניתנת אפשרות להמשיך ללימודים אקדמיים.

חלוקת עבודה: התוכנית מקיימת כשלושים מפגשים שבועיים בני שלוש שעות בכל שנה.

איפה נרשמים: פרטים בעמוד התוכנית של בר אילן.

כמה זה עולה: שכר הלימוד עומד על כ 3800 ש"ח, כולל ספרי הלימוד, בכל אחת מהשנים.

מה עוד כדאי לדעת: התוכנית מובנית מאד ומכוונת בגרות. אין בה העשרה כמו בתוכנית המיועדת לתלמידים צעירים יותר. הלמידה מחייבת השקעה של שעות נוספות, מלבד המפגש השבועי. יש שיעורי בית, יש בחנים ומבחנים ויש אסיפות הורים. ההמשך משנה לשנה תלוי בהישגי התלמיד. לגבי לימודי המתימטיקה בבית הספר, התוכנית ממליצה ללמוד באופן סדיר בכיתה ח', אולם ההחלטה האם לחייב את התלמידים או לפטור אותם מהשיעורים הסדירים היא של בית הספר.

תוכניות להרחבת בגרות וכתיבת עבודות חקר

תוכניות "מדעני העתיד": אלפא ואידיאה

מה זה: תוכניות מבית "מדעני העתיד" הפועלות בשיתוף ובמימון האגף למחוננים ולמצטיינים במשרד החינוך. התוכניות מציעות לתלמידים חשיפה לעולם המחקר האקדמי וכתיבת עבודת חקר ברמת חמש יחידות. עבודה זו יכולה להמיר בגרות או להיחש כעבודה ברמת חמש יחידות בפני עצמה. תוכנית אלפא מכוונת למדעי הטבע, ותוכנית אידיאה – למדעי הרוח.

קהל יעד: תלמידים מחוננים ומצטיינים, המגלים סקרנות ומעוניינים בתהליך חקר מעמיק ובכתיבת עבודת גמר, ומעוניינים גם בפעילות החברתית המלווה את תהליך המחקר והכתיבה.

איפה: התוכניות פועלות במרכזים אקדמיים, על פי הפירוט הבא:

תוכנית אלפא – פועלת בשישה מוסדות:

אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע – כל אלה תוכניות לבנים ולבנות.
באוניברסיטת אריאל בשומרון פועלת תוכנית לבנות בלבד, עליה כתבתי בפירוט רב בפוסט הזה.

תוכנית אידיאה – פועלת בשני מוסדות:

אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.

מתי: המיונים לתוכניות אלפא ואידיאה נערכים במהלך כיתה ט, והם כוללים ארבעה שלבים, כאשר כל שלב מהווה תנאי למעבר לשלב הבא:

  1. מבחן מדעני העתיד – ארצי,
  2. מבחן אוריינות – כל מוסד עורך מבחן משלו,
  3. ראיון אישי,
  4. מחנה קיץ בן שבועיים, בתנאי פנימיה. במחנה זה יש חלק לימודי וחלק חברתי. המחנה מהווה עדיין שלב מיון, אבל הוא גם בסיס לגיבוש חברתי.

חלוקת עבודה: הלימודים מתקיימים במהלך כיתות י-יא. בכתה י' לומדים לימודי בסיס, מצוותים לחוקרים ועובדים על הצעת מחקר. בכתה י"א עורכים את המחקר ובסוף השנה מגישים את העבודה למשרד החינוך לצורך קבלת ציון והכרה בעבודה. במהלך השנתיים מתקיימים מפגשים קבוצתיים בתדירות של פעם-פעמיים בחודש, במקביל למחקר האישי. יש ימי עיון מרוכזים וסמינרים, כולל סמינר קיץ בתנאי פנימיה.

איפה נרשמים: באתר מדעני העתיד – בדף תוכנית אלפא ובדף תוכנית אידיאה – תמצאו את כל הפרטים, כולל מועדי מפגשי החשיפה להורים, אשר יתקיימו בחודש ינואר 2020.

כמה זה עולה: לא עולה. שתי התוכניות מסובסדות במלואן.

עוד דברים שכדאי לדעת: התוכניות מיועדת לתלמידים שאוהבים מחקר, סקרנים, אינטיליגנטים. יש פן חברתי אבל יש צורך בהרבה עבודה בבית. התלמידים צריכים לצבור ידע רב כדי שיהיו מסוגלים להיכנס ולפעול בעולם המחקר, בין אם במעבדה ובין אם בספריות, וזה דורש השקעה, התמדה ויכולת לימוד עצמי. כמו כן, יש לדעת כי מחקר הוא תהליך ארוך שלא תמיד מצליח…

רוח צעירה

מה זה: תוכנית ייחודית ללימודי 5 יחידות לימוד במדעי הרוח, המעניקה השכלה הומניסטית רחבה. התוכנית עוקבת אחר התפתחותם הרעיונית וההסטורית של הרעיונות המרכזיים בתרבות המערב, כולל התרבות היהודית.

קהל היעד: תלמידים מחוננים ומצטיינים המגלים עניין במדעי הרוח.

איפה: התוכנית פועלת בשנת תש"ף בארבעה מרכזים: ירושלים, ראשון-לציון, אשדוד ותל אביב. יש כוונה להרחיב את הפעילות לאיזורי פריפריה בשנים הבאות.

בשנת תש"ף נפתחה קבוצה ראשונה בשפה הערבית.

מתי: המיונים לתוכנית נעשם במחצית השניה של כתה ט', והלימודים – במהלך כיתות י'-י"ב.

חלוקת עבודה: התלמידים נפגשים פעם בשבוע לארבע שעות, ויש סיורים וסמינרים לאורך השנים. בנוף, יש חובות קריאה משבוע לשבוע, וכן מבחנים ועבודות. מדי שנה מתקיים כנס ארצי בספריה הלאומית (זכיתי להשתתף באחד כזה – היה מרתק!)

איפה נרשמים: לקראת אמצע השנה יעלו פרטים באתר התוכנית וכן בדף הפייסבוק שלה.

כמה זה עולה: 500 שקלים בשנה + 300 שקלים עבור הזנה ומקראות, סה"כ 800. יש אפשרות לקבלת מלגה.

מה עוד כדאי לדעת: עוד על התכנים הנלמדים במסגרת "רוח צעירה" ניתן לקרוא כאן.

ועוד משהו, אם אנחנו כבר כאן: מגמות ייעודיות ומגמות על איזוריות

בנוסף על התוכניות שתיארתי, קיימים מסלולים נוספים ללימודי מגמות – בבתי ספר "ייחודיים" ובתוכניות אזוריות, המאפשרות לימודי מגמות שאינן קיימות בבתי הספר.

יש שני סוגים של מגמות על-איזוריות:

מגמות "רגילות" – מדובר במקצועות "רגילים" במערכת החינוך, אלא שלא כל בית ספר פותח מגמה שלהם. המגמה העל-איזורית מאפשרת לימודים למי שבבית ספרם לא נפתחה המגמה שהם רוצים.

סוג אחר הוא מגמות ייחודיות – מדובר במקצועות רב-תחומיים או תחום שנלמד במיוחד במסגרת המגמה. בין אלה בולטים המודל הירושלמי, שמציע מגמות עירוניות במגוון נושאים – חוק ומשפט, דיפלומטיה, אומנות במוזיאון ועוד, וכן מגמות של 5 יחידות לימוד במדע חישובי – פיזיקה חישובית וביולוגיה חישובית, מגמת מדעי המח ותוכנית מעלה למצטיינים ערבים למדע והנדסה – שמציע מרכז דוידסון במכון וייצמן. חלק מהמגמות מתנהלות כשיעורים ווירטואליים לאורך השנה, אבל מחייבות הגעה לסמינרים המתקיימים במכון וייצמן ברחובות במהלך החופשות.

בערים אחרות בוחרים תלמידים בבית בספר שבו מתקיימת מגמה ייחודית שהם רוצים (כך בראשל"צ, פתח תקווה, חולון, תל אביב ועוד). פרטים על המגמות העל-אזוריות בערים השונות ניתן ללמוד מאתרי העיריות. יש דגמים שונים: יש ערים שמגבילות השתתפות במגמות על-איזוריות על פי אזורי רישום, ויש כאלה שלא.

כאן אתייחס לשתי תוכניות בפרישה רחבה – התיכון הווירטואלי, שהוא תוכנית ארצית, ודרך רוח, שמפעילה מספר מוקדי למידה.

התיכון הווירטואלי של משרד החינוך

מופעל על ידי מט"ח, ומכין את תלמידים בכיתות י'-י"ב לקראת בגרות 5 יחידות לימוד במתימטיקה, פיזיקה ואזרחות. התוכנית מיועדת לתלמידים שבבית ספרם לא מתקיימת מגמה מורחבת במקצועות אלה. השיעורים בתיכון הווירטואלי מתקיימים בשעות הלימודים, כחלק ממערכת השעות הבית ספרית. בנוסף, יש מפגש תרגול אחד לשבוע בשעות אחר הצהריים. ההשתתפות ללא עלות. כל הפרטים באתר התיכון הווירטואלי.

דרך רוח

עמותת דרך רוח מפעילה שישה מרכזים ללימודי מגמות במדעי הרוח (ספרות, פילוסופיה והסטוריה) ברמת 5 יחידות לימוד, לבחינת בגרות או כתיבת עבודת גמר. בכל המרכזים (אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, המרכז האקדמי אורנים והמכללה האקדמית תל חי) פועלות מגמות ספרות ופילוסופיה, באוניברסיטת בן גוריון פועלת בנוסף גם מגמת הסטוריה.

התלמידים ניגשים לבגרות בסוף כתה י"ב. חלק מהם בוחרים לכתוב עבודת גמר כחלופה לבחינת הבגרות.

אין תהליך מיון. הרשמה במחצית השניה של כתה ט', לימודים בכיתות י'-י"ב. התוכנית לא כרורה בתשלום. כל הפרטים באתר דרך רוח (רצוי להציץ גם בדף הפייסבוק הפעיל שלהם).

לימודים אקדמיים במהלך החטיבה והתיכון

אוניברסיטאות ומכללות רבות מאפשרות לתלמידים ללמוד קורסים אקדמיים במהלך התיכון ואפילו חטיבת הביניים.

כאן אכתוב בפירוט על תוכניות המאפשרות המרת קורסים אקדמיים גם להכרה בבגרות במסגרת תוכנית "אקדמיה בתיכון" של משרד החינוך.

"אקדמיה בתיכון": נקודות זכות לאקדמיה + המרה לבגרות

מה זה: האגף למחוננים ולמצטיינים, בשיתוף המזכירות הפדגוגית, מאפשרים לתלמידי ט'-י"ב ללמוד במוסדות אקדמיים ולקבל, בנוסף לנקודות זכות אקדמיות, גם הכרה לתעודת הבגרות.

התוכנית פועלת במספר מרכזים אקדמיים ברחבי הארץ, ובכל אחד מוצעים קורסים שונים ותנאים שונים להמרת קורסים לציון בבגרות. קישורים לטבלאות ההמרה, המתעדכנת מדי שנה, ניתן למצוא בדף התוכניות המופיע בפורטל הורים של משרד החינוך.

במסגרת התוכנית, מסבסד האגף למחוננים ומצטיינים רכז אקדמי בבתי הספר בהם לומדים תלמידי אקדמיה בתיכון. המטרה היא מתן מענה מקיף לתלמיד בתוך בית הספר: מעקב אחר התקדמות הלמידה (במגמה לפרוש "רשת בטחון" למקרה שתלמיד לא יסיים את הקורסים הדרושים להמרה ויישאר ללא ציון לבגרות), סיוע בתיאום תאריכי מבחנים וטיפול במלגות.

קהל היעד: תלמידים מחוננים ומצטיינים המסוגלים לשלב לימודים אקדמיים במהלך לימודיהם בבית הספר.

איפה: האוניברסיטה הפתוחה (מאפשרת לימודים בקמפוס ולימודים ווירטואליים בשישה עשר תחומים), המכללה האקדמית תל-חי (מדעי המחשב), אוניברסיטת תל אביב (תוכנית בנו ארבל למתימטיקה ומדעי המחשב), האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אריאל (מגוון תחומים), וקמפוס בן-גוריון באילת (פילוסופיה וספרות).

מתי: התוכנית מתחילה בכיתה י'. תלמידים שאותרו כמחוננים ותלמידים מצטיינים במיוחד יכולים להתחיל בתוכנית כבר בכיתה ט'.

חלוקת עבודה: כמו בכל קורס אקדמי, יש לקחת בחשבון את שעות הלימוד הפרונטליות ושעות נוספות לעבודה על מטלות.

איפה נרשמים: באתרי האוניברסיטאות.

כמה זה עולה: הקורסים כרוכים בתשלום המקובל באוניברסיטאות השונות. האגף למחוננים ולמצטיינים מעניק שני סוגי מלגות לתלמידי "אקדמיה בתיכון": מלגות סיוע על בסיס כלכלי, ומלגות הצטיינות על בסיס הישגים. בשני סוגי המלגות מטפלים רכזי התוכנית בבתי הספר.

מה עוד כדאי לדעת: לא כל הקורסים מזכים בנקודות לבגרות; ישנם קורסי מבוא שהם חובה, אך לא נחשבים לצורך חישוב ממוצע לבגרות ולתואר.

בחלק מהמוסדות האקדמיים ניתן להתחיל את הלימודים כבר בגיל צעיר יותר, אולם הלימודים לא יוכרו להמרת בגרות עד לכיתה ט', ובכפוף לטבלת ההמרות המעודכנת באותה שנה.

תוכנית מדעני העתיד: אודיסיאה (בשיתוף עם "אקדמיה בתיכון")

מה זה: תוכנית המשלבת לימודים אקדמיים בתחומי המדעים יחד עם התנסות במחקר ורכישת מיומנויות המאה ה-21. הלימודים האקדמיים כלולים בתוכנית "אקדמיה בתיכון" ונחשבים גם לצורך המרת בחינת בגרות ברמת 5 יחידות לימוד בתחום אחד לפחות.

קהל היעד: תלמידים מחוננים ומצטיינים, בעלי יכולת לימודית גבוהה במיוחד, הבוחרים להתמקד בלימודי המדעים והטכנולוגיה בנוסף ללימודיהם בבית הספר. דרושות מוטיבציה ונכונות להשקעה והתמדה, סקרנות ותשוקה לידע ולמחקר מדעי.

איפה: התוכנית פועלת בשישה מוסדות אקדמיים: אוניברסיטת בן גוריון (מסלול רב תחומי ומסלול מדעי המחשב וסייבר), אוניברסיטת בר אילן (הנדסה קוונטית), אוניברסיטת תל אביב (פיזיקה, סייבר וביומד), האוניברסיטה העברית (פיזיקה ומתימטיקה), הטכניון (מדעים והנדסה) והמכללה האקדמית תל-חי (מסלול רב תחומי במדעים).

מתי: המיונים נערכים בכיתה ח', וכוללים שלושה שלבים, שעמידה בכל אחד מהם מהווה תנאי להמשך:

  1. מבחן מיון ארצי
  2. מבחן בחשיבה מדעית
  3. סמינר קיץ, שכולל לימודי יסוד במקצועות מדעים וכן פעילות חברתית ועבודת צוות.

הלימודים מתקיימים בכיתות ט'-י"ב. בשנה הראשונה מתקיימים לימודי יסוד, ובשנים הבאות בוחרים התלמידים במסלול התמחות.

חלוקת עבודה: מפגשים של יום מרוכז פעם בשבוע, או שני אחה"צ בשבוע (תלוי במרכז האקדמי), וכן סמינרים בחופשות.

איפה נרשמים: בדף התוכנית באתר מדעני העתיד מופיעים פרטי הרשמה ומועדי כנסי חשיפה במרכזים השונים.

כמה זה עולה: 500 ש"ח עבור מכינת הקיץ, 2000 ש"ח עבור כל שנה אקדמית.

מה עוד כדאי לדעת: התוכנית כוללת פעילות חברתית (אם כי היא פחות משמעותית מזו שמתלווה לתוכניות אלפא ואידיאה).

לימודים אקדמיים ללא המרה לבגרות

במוסדות שמניתי, וגם במוסדות אקדמיים נוספים, קיימות תוכניות רבות ללימודים אקדמיים בתיכון, ללא אפשרות המרה לבגרות. בחלק מהם יש תוכניות מקדימות, כמו תוכנית מול"א (מוכנות לאקדמיה). התוכניות משתנות ממקום למקום ומשנה לשנה, ולכן אינני עורכת כאן רשימת קישורים, רק ממליצה להתעניין באתרי יחידות הנוער במרכזים האקדמיים הקרוב לביתכם.

אבל אחרי כל זה, איך בוחרים?

סיבכתי אתכם?

יש הרבה אפשרויות?

השאלה הראשונה שצריך לשאול היא – למה, בעצם? מה אתם, ומה הילדים, רוצים להשיג?

ואז נכנסת שאלת המחיר. והוא כולל מחיר כספי, והשקעה בשעות, ועל מה מוותרים כדי לעמוד בזה.

ויש עוד שאלות שצריך לשאול, על אופי הילדים – מה מתאים להם: תוכנית שיש בה רק למידה, או גם קבוצה חברתית פעילה? האם נכון להם להעמיק במה שהם טובים בו, או דווקא לפתוח עולם רחב? מה נכון להם, האצה או העמקה? האם חשוב להם ללכת עם חברים? – בפוסט הזה, שהתייחס לבחירת כיתות, התייחסתי לרבות מהשאלות האלה. אמנם, הפוסט עוסק בבחירת כיתה, אבל השיקולים רלוונטיים גם לבחירת תוכניות אחרות. ועוד משהו שכדאי לקרוא: הפוסט "תלמידים, לא סטודנטים קטנים", של נטע שפירא.נטע פונה בו-זמנית להורים ולמעצבי תוכניות, מדברת על העשרה ועל אקדמיה, והתובנות שלה מעלות שאלות חשובות שכדאי לשאול על התוכניות ועל בחירתן.

וכמובן, כדאי לשאול את מי שלמד. למד בתוכנית, ולמד במקום הספציפי שאתם מחפשים. כי גם תוכניות ארציות שונות קצת ממקום למקום, ולעתים ההבדל הזה הוא המשמעותי ביותר עבור ילדכם.

למעשה, אם אתם מכירים מישהו כזה, או שהתנסיתם בעצמכם באחת התוכניות – אשמח מאד אם תהיו מוכנים לספר על כך בתגובות: כמה השקעה זה באמת, למי זה מתאים, המלצות ודיס-המלצות – כל תגובה תסייע לקוראים הבאים לבחור נכון יותר.

שיהיה בהנאה, ובהצלחה!

מבוגר עוזר לילד להשתמש בטלסקופ

אתה חוננתנו

רק כשהמורה למדעים יצאה לחופשת לידה, ובמקומה נכנס בחור צעיר, מורה לחינוך מיוחד, הבנו שצריך להתעורר. הטלפון הראשון הגיע די מהר. "אני

9 תגובות

  1. היי רחל ותודה על הפוסט. ציינת לגבי אקדמיה בתיכון ש- בחלק מהמוסדות האקדמיים ניתן להתחיל את הלימודים כבר בגיל צעיר יותר. אני מחפשת עבור מחונן בכיתה ו' שמאוד רוצה ללמוד מדעים ברמה גבוהה. את יודעת אם ואפה ניתן להתחיל כבר בגיל צעיר?
    לחלופין האם יש תוכניות לגיל צעיר? (חוץ מההעשרה של בר אילן)
    נראה שהכל מכוון לתיכון בעיקר

    תודה רבה

    1. הי לימור,
      איכשהוא התגובה נעלמה מעיני…
      השאלה בעיני היא מהם "מדעים ברמה גבוהה". האם דווקא לימודים אקדמיים?
      אינני יודעת היכן אתם גרים אבל הייתי בודקת באוניברסיטאות ובמכללות במסגרת חוגי נוער שוחר מדע, במכון דוידסון שיש לו גם תוכניות מקוונות, ובאתרי קורסים דיגיטליים ברמה גבוהה – למשל, קורסים דיגיטליים של קמפוס IL. הקורסים האלה מאפשרים טעימה במסגרת לא מחייבת.
      בעבר היו באגף למחוננים קורסים וירטואליים לחטיבת הביניים, אני לא יודעת אם הם ממשיכים להתקיים. בחלק ממרכזי המחוננים יש מענה ברמה גבוהה (בחלקם מדעי) – אני לא יודעת איפה אתם גרים…
      תוכניות מתקדמות כמו אלפא ואודיסאה אכן מכוונות לגילאים בוגרים יותר.

    2. היי, אני לומדת באוניברסיטה הפתוחה.
      תחילה עשיתי המרה לבגרת במדעי החברה (פסיכולוגיה + כלכלה) וכעט ממשיכה לתואר ראשון דו חוגי במדעים מדויקים. בשתי מילים ממליצה מאוד!!!
      ביחוד לתלמידים שאוהבים את החופש שלהם ואת הקצב שלהם. מהניסיון שלי ושל חברי בתוכניות השונות כמו אודיסאה ובר אילן אלו תוכניות מאוד מקובעות בלי הרבה חופש בחירה וחשוב מאוד להבין את זה לפני!. אין הרבה מקום לשינויים, יש קורסים שדורשים הגעה לתרגולים בכדי לעבור, קורסים שנמרחים על שנה במקום סמסטר (אודיסאה בעיקר…), קורסים שלא פתוחים לתלמידי חטיבה/תיכון כי הם ״קשים״ מידי וכל מיני שינוים שבעיני מקשים על התלמידים בגיל שלי (מכינות, עמידה בכללים ספציפים וכדומה). הנקודה שלי היא שאלו לא תוכניות שמתאימות לכולן, לדוגמה אני אוהבת ללמוד לבד ומאוד מהר ואיני רואה צורך אמיתי בלהגיע לכל התרגולים וכל השיעורים או מכינות כאלו ואחרות.

      התחלתי לפני שנתיים וחצי אני לימודים בפתוחה ואין ספק שאני נהנת מכל רגע!!!. לומדת בקצב שלי, איזה קורסים שאני רוצה, כמה קורסים שאני רוצה, בימים שנוח לי ובזמן שנוח לי (אני בכלל לומדת בזום ורואה קמפום רק במבחנים). כל החומרים זמינים מרחוק, ההרצאות מוקלטות, והמרצים מדהימים.
      אפילו רק בעבור הרמת בגרות בכל מקצוע התוכנית מדהימה ושווה יותר מכל 10 יחידות מחשבים שלתיכון יש להציע (כמובן שעשיתי 10 יחל מחשבים ואני מדברת מניסיון אישי).
      ***חיסרון (לא בעיני): דרושה משמעת עצמית גבוהה.
      מקווה שעזרתי למתלבטים.

      1. שלום לתלמידה 🙂
        בין מאות תגובות הבוטים והזבל שעברתי עליהן לפני מחיקה הסתתרה התגובה שלך ושמחה אותי פעמיים: גם כי היא תגובה אמיתית, וגם כי החזרת אותי לימי התואר הראשון שלמדתי באוניברסיטה פתוחה.
        החוויה הזו של חופש כמעט אינסופי (כמעט, כי יש דרישות מוקדמות וסדר בסיסי) ושל למידה עצמאית היא חוויה מופלאה.
        כמו שכתבת – לא לכל אחד היא מתאימה, אבל לפעמים אפילו אנחנו מופתעים מעצמנו. וגם, לפעמים זה פחות עניין של "למי" זה מתאים ויותר "מתי".
        והכי מעניין שכתבת על המסלול: מדעי החברה ומשם למדעים מדויקים. ופה שימחת אותי פעם שלישית: אפשר להתעניין ולאהוב ואפילו ללמוד גם וגם. זה נפלא בעיני!

        (ומתנצלת שלקח לי כל כך הרבה זמן לראות ולאשר ולהגיב. המלחמה האטה אותי מאד בכל מה שקשור לבלוג)

  2. אני לומד בשתיים מהתכניות שהזכרת – באודיסאה ובתכנית ההאצה לבגרות במתמטיקה. בעיניי, אודיסאה היא תכנית מעשירה בהרבה, שמאתגרת באופן הרבה יותר מפרה את הסקרנות שלי. תכנית ההאצה אכן טכנית ומוכוונת מאוד לבגרות, ועל אף שאני נהנה ממנה, אודיסאה נותנת לי הרבה יותר. אין להשוות את הרמה של קורסים אקדמיים ללימודים בתיכון, וההתחלה המוקדמת שלהם מאפשרת לי להרגיש בין בית באוניברסיטה. אני ממליץ על שתיהן, אבל מזהיר – בתכנית ההאצה של בר אילן נדרשים לעשות הרבה שיעורי בית, ובאודיסאה צריכים להתמודד עם חומר ברמה שונה לחלוטין מהחומר של התיכון. אני מאמין שתכנית ההאצה של בר אילן מתאימה יותר לשילוב עם לימודים סטנדרטיים בתיכון, אבל אין ספק שאני מעריך אפילו יותר את אודיסאה. זו פשוט עליית מדרגה.

    1. שלום שלום!
      שמחה כל כך שהגעת לכאן, שקראת ושיתפת מנסיונך! תודה רבה
      אני לא מופתעת מההרגשה שלך שאודיסאה נותנת לך יותר מתוכנית ההאצה במתימטיקה. למעשה, זה באמת עניין של מטרת התוכנית.
      כתבת שאתה ממליץ על שתיהן – ולא בטוחה שהבנתי: ממליץ על שתיהן יחד? או ממליץ על כל אחת מהן – בנפרד?
      ועוד מחשבה… מדובר בשתי תוכניות תובעניות מאד. איך מתנהלים עם שתיהן יחד?

      1. אני ממליץ על שתיהן כתוכניות בפני עצמן. לגבי השילוב ביניהן, אני מאמין שהעניין מאוד תלוי במוסד האקדמי שבו משתתפים בתכנית אודיסאה, מאחר ונדמה לי שישנם הבדלים משמעותיים בין האוניברסיטאות השונות. אני עוד לומד בתכנית אודיסאה ולא לקראת סיומה, ולכן אני מתקשה להמליץ או להזהיר משילובה עם בר אילן פשוט משום שלא חוויתי מספיק מהשילוב הזה. רמת הלימודים באודיסאה עולה משנה לשנה, וככל שהיא תעלה אני מניח שהשילוב ייעשה קשה יותר (יש בסך הכל שנתיים של חפיפה בין התכניות, וסיימתי את הראשונה מביניהן). עד כה אני מרוצה מהשילוב, אבל הוא בהחלט לא הכרחי – אודיסאה במוסדות מסויימים מאפשרת להמיר את הבגרות במתמטיקה, כך שאין צורך בהאצה לקראתה. ההתנהלות עם שתי התכניות יחד מורכבת, בעיקר כשהקושי שמגיע מכל אחת מהן הוא מסוג אחר. בבר אילן הקושי הוא בעיקר האינטנסיביות וכמות הזמן שיש להשקיע בחזרה על החומר ובעשיית שיעורי הבית, ובאודיסאה הקושי המרכזי הוא ההתמודדות עם חומר אקדמי מורכב. בשביל להתמודד עם בר אילן אני נוהג לעבור על החומר של השיעור הבא עוד לפני שאני מגיע אליו, וגם לעשות את שיעורי הבית במשך זמן רצוף ככל האפשר (כמובן שיש לעשות הפסקות, ובדרך כלל לא ניתן לסיים את השיעורים בערב אחד, ובכל זאת). כך אני משתדל לסיים את שיעורי הבית מוקדם ככל האפשר ולפנות זמן להתמקדות באודיסאה. עם אודיסאה אני מתמודד בעזרת חברים נהדרים שהכרתי שם, שתמיד מוכנים לעזור, להשלים ולהסביר אם יש צורך. רוב הלמידה שלי באודיסאה נעשית פרונטלית כאשר אני שם, ופחות בבית, לעומת בר אילן שדורש הרבה השקעה של זמן מעבר לשיעורים. לסיכום: שילוב בין אודיסאה לבר אילן הוא מורכב, ועלול לדרוש שעות רבות מאוד במהלך השבוע. אני עושה זאת משום שאני באמת מעוניין בהאצת הבגרות במתמטיקה, בנוסף ללימודים אקדמיים, אבל אם תלמיד מסויים זקוק להעשרה ולהתקדמות בחומר הנלמד ברמה שתאתגר אותו אודיסאה ללא ספק תענה על הדרישות שלו. לכן, אני מציע לעשות את מה שבחרתי לעשות – במידה והתקבלת לאודיסאה ואצה לומד בתכנית בר אילן, נסה לשלב יחד את שתי התכניות בשנה הראשונה. במידה והן יגזלו ממך יותר מדיי השקעה, תוכל תמיד לבחור בשבלב מאוחר יותר ולוותר על אחת מהן (על אף שקשה לעשות זאת). את הבחירה הזו תעשה כשיהיה לך ידע רחב על התכניות שהגיע מהתנסות בשתיהן, ולכן היא תתחשב ככל האפשר ברצונות והצרכים שלך. יש לקחת בחשבון שהשילוב ביניהן הוא קשה, אבל אם מלכתחילה מסתכלים עליו כניסיון שאולי נוכל לעמוד בו הוא נעשה מפחיד הרבה פחות.

  3. סליחה על הניסוח, אבל איזה תוכנית נחשבת "יוקרתית" יותר שבאים להתקבל לתלפיות, סייבר, 8200, 81?
    או בצורה אחרת, למה הכי קשה להתקבל ולשרוד?
    נראה שאודיסאה זה בצמרת, מה אח"כ? בנו ארבל?

    1. יש פה שתי שאלות וחשוב להפריד ביניהן:
      אחת היא מה יותר "יוקרתי" ונחשב, ועל זה אומר – אף אחת, כנראה. משום שצה"ל אינו מחוייב לגייס את בוגרי התוכניות הללו לתפקיד שממשיך אותן או קשור אליהן; למעשה, יש בוגרי תוכניות יוקרתיות ואף בעלי תואר ראשון שמשובצים למקומות שונים ומשונים בצבא – לפי צרכי הצבא ובעקבות ראיונות אישיים ועוד.
      השאלה השניה היא הקושי בקבלה ובהישרדות – וגם אלה בעצם שתי שאלות שונות, קבלה והישרדות… – ופה אני מציעה לשוחח עם תלמידים ובוגרים ש התוכניות הללו. בסוף, ההתמדה (או ההישרדות, אבל למה להיות בתוכנית שצריך לשרוד בה?) תלויה בהרבה מאד גורמים: משלב המיון עד סוף התוכנית עוברות 4 שנים – אלה שנות התבגרות, תחומי עניין משתנים, הפעילות החברתית הופכת חשובה יותר או פחות, גם לעומס בבית הספר יש משקל בהתמודדות עם התוכנית – למשל, האם תלמידי כיתת מחוננים יכולים ללמוד בתוכנית משלימה? האם זה כדאי? מה העלויות של השתתפות בתוכנית כזו?
      בסופו של דבר, בעיני – הסיבה הטובה ביותר להשתתפות בתוכניות העשרה והאצה היא לא מה יצא מזה אחר כך, אלא מה קורה היום: יש תלמידים שזקוקים לאתגר אינטלקטואלי מהסוג שאין להם בבית הספר. יש תלמידים שלא זקוקים לאתגר הזה כי יש להם אתגרים או תחומי עניין אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן