הכיף בשנה הראשונה של הבלוג זה שכל דבר הוא חדש ומרגש ובפעם הראשונה. גם הפוסט שחוגג את בלוג דיי, שנקבע ל-31.08 (כי למישהו נדמה שרצף הספרות הזה דומה למילה Blog), היה לי חדש בשנה הראשונה. התנפלתי עליו בשמחה, והמלצתי על בלוגים – בנושא חינוך, אבל לא רק.
הכיף בשנה השניה הוא שיודעים שהיום הזה עומד להגיע, ואפשר להתכונן מראש (ובגלל שהפעם 31.08 יוצא בשבת, אני טורחת ומפרסמת בערב-שבת).
אז הרי הם לפניכם:
פרגוני 31.08.2019 לבלוגים שגיליתי, ושהיה שווה לגלות.
בלוגים של חינוך
למידולוגיה
קרין בוכשטב מאמינה בלמידה. היא גם מאמינה שלומדים כל הזמן ובכל מקום, ושאפשר ללמוד על הלמידה וללמוד ממנה.
יש כותבים שאומרים. יש כותבים ששואלים. קרין שואלת, ואומרת, ושוב שואלת. היא כותבת על עולמות שזרים לי (חינוך ביתי, למשל) אבל קרובים אלי (כי כל הורה הוא מורה ומחנך, ועושה הוראה דיפרנציאלית, כמו שטענתי בפוסט לפסח). היא כותבת מתוך חינוך ביתי, שזה עבורי עולם אחר, בלתי מוכר, ומרתק להפליא.
פוסט אהוב במיוחד: חיבורים יוצרים למידה יוצרת חיבורים.
שורת הכתובת שלו היא: /מי אני/lemidoligia.com – וזה כשלעצמו יכול להסביר למה אני ממליצה להתחיל ממנו: הרי אילו למידה היתה חפץ, היא היתה שרשרת איסופית, צבעונית ומפתיעה. בכלל, זה הכיף בבלוג: אפשר להתחיל מאיפה שאתם רוצים (שמתם לב שברירת המחדל של בלוגים היא להתחיל מהסוף? הרשומה הראשונה שתראו היא האחרונה שנכתבה. רק אומרת).
הורים ומורים מובילים שינוי
ליאת פלד היא יועצת ארגונית, וכותבת את הבלוג ב"הורים ומורים מובילים שינוי". הבלוג שלה משמח אותי גם כי היא מכניסה את ההורים והמורים לסל אחד גדול של אחריות, וגם כי היא מבקשת לשמר מה שטוב, ולא רק לשנות את מה שצריך שינוי.
פוסט פרקטי: איך לשלב חינוך עדכני כבר בשנת הלימודים הנוכחית.
אין כמו ריגול תעשייתי, ובפוסט הזה מביאה ליאת דוגמאות שונות לדברים שאפשר לעשות בקלות יחסית. עיריות מתהדרות השבוע בהקמת מרחבי למידה צבעוניים ודלתות שקופות, אבל לא שם מסתתר השינוי המיוחל. כל מנהל בית ספר יכול להנהיג למידה רב-גילית, כל מחנך יכול להתחיל במפגש בוקר וכל מורה יכול לתכנן את שיעוריו לפי זמן-תלמיד.
הקייטנה של אבא
"אנשים שואלים אותי איך אני אוהב/מסוגל להיות בבית כל כך הרבה זמן עם הילדים (בלי ממש לצאת כל הזמן, ולרצות עוד)" – כך מספר דניאל יהל באחד הפוסטים בקבוצה הציבורית, "הקייטנה של אבא". 
בקבוצה הזו הוא משתף בקייטנת-אבא שהוא עורך לילדיו מדי קיץ, ועל הדרך – מעורר מחשבות על הורות ועל חינוך.
פוסט חובה: כניסת הקוביה ההונגרית לחיינו. אם אין לכם פייסבוק, תוכלו למצוא אותו כאן. הפחד הגדול שלי הוא שהתבוננות כזאת בתהליכי למידה ביתיים עשויה להיות מרתקת עד כדי התמכרות.
בלוג על הורות
קשה להבדיל בין בלוגים של חינוך לבלוגים של הורות. אחרי הכל, כל הכותבים שאני מביאה כאן כותבים חינוך, והם הורים, וההורות היא חלק מהחינוך שלהם ולהיפך… ובכל זאת, יש לכל בלוג נקודת נקודה אחת שהיא קצת יותר בולטת מהשניה. אני לא יודעת מה הם יגידו אם תשאלו אותם; חילקתי לפי ההרגשה שלי.
אבנים חצץ חול
שירה דרמון כותבת בלוג של הורות."אמהות מתוך מודעות", היא מגדירה אותו.
ארבעת ילדיה צעירים משמעותית משלושת ילדי, והחוויות שהיא מתארת זכורות לי אך במעומעם. ולמרות זאת, התובנות שלה רלוונטיות גם עבורי, משום שהיא חושבת על אמהות ועל משפחה ועל חינוך ומספרת את זה נהדר.
פוסט ששבה את לבי: סיפור על משפחה עם יותר מדי כביסה ופחות מדי גרביים.
אני, כמובן, הייתי כותבת על משפחה עם יותר מדי כביסה ויותר מדי גרביים. למען הדיוק, יותר מדי גרביים של בנים. כי העובדה שהצבע שלהם הוא מאותה משפחה ("את לא רואה שכולם אפורים?") מספיקה לבעליהם החוקיים לסווג אותם כ"זוג".
בלוג על חשיבה עיצובית
6 תגובות
רחל יקרה,
פתחתי את הבוקר עם קריאת המייל שלך וכמה הופתעתי למצוא את הבלוג שלי ברשימת המומלצים שלך.
זה המקום לשתף אותך שאני מפנה לבלוג שלך הורים שמתלבטים בשאלות בנושאים שאת כותבת עליהם. כמה נעים לשמוע שההערכה הדדית. מתנה נפלאה לסיום החופש.
שתהיה שנה נפלאה, שנה של חינוך עדכני, למידה המבוססת על סקרנות וכתיבה משובחת.
ליאת,
שמחה ומודה – על הבלוג שלך, ועל ההערכה ההדדית.
באחד הפוסטים הקודמים הפניתי לשני פוסטים של בלוגרים אחרים, שכתבו ממש ההיפך ממני, וזה קצת הפתיע אותם (וגם חלק מהקוראים שלי). אבל לי זה היה מובן-מאליו: כי הסיפור הוא לא ההסכמה, אלא החשיבה; האפשרות להעמיד סימן שאלה לפני שמעמידים סימן קריאה.
שתהיה שנה טובה ופוריה, שיש בה הרבה סימני שאלה
רחל יקירה, כמה מפתיע ומרגש היה פתאום לגלות אותי בהמלצותייך. בעיקר כי השכלת להבין שניתן ללמוד מכל מיני מקומות ולא מבלוגים שמוגדרים כבלוגים של חינוך. יש פה כמה דברים מרתקים שאני רק צריכה זמן ומתחילה לעקוב אחריהם. ריגשת אותי במיוחד כי החזרת אותי לפוסט הראשון הראשון שכתבתי בפרלמנט של יונית שממש רציתי שיגיע לעולם כי יש בו באמת ערך שיכול לשחרר אמהות מתגיות ששמים על ילדיהם. שחרור שלא תמיד עובד אבל שווה את הניסיון להבין שלא תמיד הבעיה בילד לפעמים זו רק שיטת הלימוד. (האמת שזה משפט מסוכן לומר כי כיום כולם חושבים שהבעיה אף פעם לא בילד, טוב נו…). שוב תודה על ההמלצה וכל כך שמחה שהכרנו. (רק עכשיו ראיתי שהגבת על הפוסט מזמן אז עניתי שם. יום בלוגים שמח ושבות שלום.
מינה,
הרבה שנות הוראה עברו עלי עד שידעתי להגיד שמה שמעניין אותי באמת זו הלמידה, וההוראה מעניינת רק משום שהיא מתווה את הדרך ללמידה.
אולי משונה שלקח כ"כ הרבה זמן, כי תמיד התעניינתי בהמון נושאים, אבל מאז שהבנתי – החיים נעשו עוד יותר מורכבים ומעניינים.
וגם אני שמחה מאד שהכרנו. עוד אחד מהדברים הטובים שהכניס הבלוג אל חיי!
איזו רשימה משובחת להיות חלק ממנה. תודה רבה. מודה שהצלחת להפתיע אותי, לא חשבתי שמישהו באמת שם לב למה שכתוב בשורת הכתובת…איזה כיף שאהבת את הרשומה הזו, היא ללא ספק מהאהובות גם עליי. תודה על הפרגון, על ההשראה ועל התזכורת, הולכת להעביר הלאה. חג שמח!
קרין,
אני חושבת שרק מאז שיש לי בלוג אני שמה לב לכתובת. זה התחיל מהנסיונות שלי למצא כתובת לבלוג, כתובת שיש לה משמעות, ושמתחמקת מה-ח' ומה-ך' בשמי (-: וגם עכשיו – אני שמה לב רק לפעמים… אבל מיד פעם היא מגלה לי דברים מעניינים, כמו בפוסט הזה שלך.
ותודה שהעברת הלאה!