רחל ארליך

רחל ארליך

בסימן שאלה: יום הולדת לסוקרטס

ספריה בבית של שרי ברנע גבעון
במסגרת "שטות-הופ" שהטילה עלינו יונית צוק במפגש פרלמנט (לימודי בלוגינג) ב 2.4.2019, קיבלתי את תרגיל הכתיבה של ה-35 במאי בספרה של חגית אלמקייס, "מסע במילים".
מסתבר שבתאריך זה חל יום הולדתו של סוקרטס, ואני נצטוויתי לכתוב במשך חמש דקות אל הלא-נודע: טקסט אינטואיטיבי המורכב אך ורק משאלות.

קבלו:

מה בא קודם: האווירה וההשראה, או הביצוע? נגיד, חדר עבודה – האם העיצוב שמבטיח השראה אכן מביא אותה? או שאנשים שיש להם השראה – יש להם גם חדר עבודה מעוצב?
האם כל מה שגורם לי פריחה מחמת שימוש-יתר במערכת החינוך הוא באמת גרוע כפי שנדמה לי?
מה יקרה אם לא אהיה זמינה בפלפון במשך ארבע שעות? האם אמשיך לחשוב על זה, או שמתישהוא יסחפו אותי הנושא והחברותא כאן, ולא אשים לב? והאם, אם לא אשים לב, זה יהיה סימן שכאבי הפאנטום של גדיעת הסלולרי תלויים בעצם ברמת השיעמום שלי?
האם הרתיעה שלי מכתיבת פוסט שעוסק ב doing לעומת being היא רתיעה מהמילים, רתיעה מהטרנדיות שלהן או רתיעה מהשיעמום הכרוך ב being?
ומה באמת כוחו של הסטיילינג?
איך בוחרים את הבתים לספרי העיצוב?
איך מתחלפת אופנה?
ומה אילו לא היתה כזאת? האם השאיפה ליופי, הצורך באסתטיקה – היא צורך פנימי או חיצוני? האם גם תינוק בן-יומו זקוק לאסתטיקה?
ומה יקרה אם תהיה לי עוד חצי שעה לכתוב כך? האם אצליח?
~~~
כשסיימתי, פרסמתי בפייסבוק (זה היה חלק מהעניין). התגובות היו משועשעות. מביאה פה תגובה אחת, כי פשוט אי אפשר לוותר עליה – זו של מרב סדובסקי, שהיא חברה, ובזמנה החופשי היא מפתחת פתרונות הדרכה:
תרגיל גאוני. ביצוע שמיימי. ומבחינתי זה אוצר בלום. הכי מסקרן אותי להציץ לראשים של מומחים ברגע שהם מורידים את הרגל מהגז, ומאפשרים זרימה של מחשבות. כי זה נראה לאדם מהצד שאין פראדיגמה. אבל (כמעט) תמיד יש אחת. רוצה לשמוע אותה? קבלי :
1. יש לך סה"כ 14 שאלות בטקסט
2. שאלת 3 שאלות כללית, 4 אישיות, 6 כלליות, ועוד אחד כללית (שיכול להיות שאם הזמן היה מאפשר זה היה משלים את הסדרה העולה)
3. השאלה הכללית שפתחת איתה את כל סשן כללי היא גדולה, רחבה,שורשית, ונונתת את הטון להמשך.
4. המעברים בין החלקים היו מרתקים – בין נושאים של אסטטיקה ומשמעות והשפעה בחלק הכללי, לנושאים של התעסקות קיומית יומיומית בחלק האישי היו דיכוטומיים בצורה חדה וברורה
5. מדהים כמה את רואה שאלות, וחוקרת נושאים, ומתבוננת על אנשים בגדול שלהם
6. ומדהים עוד יותר כמה את כנה וישירה לגבי ה"זוטות" והשטויות של החיים ובאופן שהם פוגשים אותך באישי
7. ומגניב שהתמסרת לתרגיל.
מרב לא הסתפקה במלים, היא צירפה את התמונה הזו:

קראתי את התגובה הזו ביושבי באוטובוס בירושלים. התביישתי לצחוק בקול, אבל היא עשתה לי את היום.

~~~

בתמונה למעלה: ספריית פינת האוכל בביתה של שרי בר-נע גבעון שמארחת אותנו למפגש הפרלמנט, שצולמה בפלפון של אורית שטלצר (את שלי שכחתי באוטו. ורק Ana Baumwol-Rousso לא כתבה. אני כבר זוממת לאחר למפגש הבא!)

צנצנות זיתים בכבישה ביתית

המלפפונים החמוצים הכי טובים בעולם

אבא שלי היה מכין את המלפפונים החמוצים הכי טובים בעולם.ככה זה היה הולך:הוא היה מגיע הביתה מהעבודה בבנימינה, מכניס למטבח ארגז ומודיע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן