הילדים בכתה ו – האח, הידד – עוד רגע מסיימים את בית הספר היסודי!
לא מזמן קיבלתם מסרון ממשרד החינוך ובו התבשרתם על הרשמה למבחן האיתור של האגף למחוננים ולמצטיינים לקראת חטיבת הביניים, ותיבת הדואר שלכם מלאה בפלאיירים של כיתות מצויינות בכל בתי הספר, ואתם שואלים את עצמכם: מה זה מה, ומה ההבדל, ואיך אדע לאיפה לרשום את הילד?
זהו פוסט ראשון מתוך שניים, שיעסקו בכיתות ייחודיות למחוננים ולמצטיינים בחטיבת הביניים (ובחטיבה העליונה).
בפוסט זה אני עושה סדר ומציגה ארבעה סוגי כיתות ייעודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מדובר במסלולים שיש להם פרישה ארצית. בנוסף, אתייחס לכיתות בית-ספריות המוגדרות ככיתות מצויינות, מדעי, אומנויות וכיו"ב. פוסט נפרד מתאר את התוכניות הייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים בחינוך העל יסודי (תוכניות האצה והעשרה בפרישה ארצית).
הפוסט הבא יעסוק בשאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם, את בית הספר ואת הילדים כשאתם שוקלים את האפשרויות לקראת בחירה.
אז מה מיוחד בכל אחת מהכיתות?
למי היא מיועדת?
כיצד מתקבלים אליה?
איפה יש כיתות כאלה?
כיתות מחוננים
כיתות מחוננים הן כיתות על-איזוריות שמפעיל האגף למחוננים ולמצטיינים, והן נותנות מענה לתלמידים שאותרו כמחוננים במבחני האיתור של האגף.
הכיתות מוגבלות בגודלן (15 עד 30 תלמידים בבית הספר העל-יסודי). צוותי המורים עוברים הכשרה בהוראת מחוננים ומקבלים הדרכה משלימה בהתאם למתווה ליבה שמוביל האגף למחוננים. המטרה היא מתן מענה מלא לתלמידים מחוננים – מענה קוגניטיבי, חברתי ורגשי – בקבוצת שווים.
תוכנית הלימודים בכיתות המחוננים כוללת הרחבה והעמקה של תוכנית הלימודים הרגילה, וכן שעות העשרה במגוון תחומים ותוכנית האצה להיבחנות מוקדמת בבגרויות בתחומים מסוימים. שעות ההעשרה והאצת הבגרויות נתונות להחלטת בית הספר, ולפיכך שונות ממסלול למסלול. גם ההוראה במקצועות הליבה מותאמת למחוננים: למעשה, בכיתות המחוננים "לומדים אחרת" כל השבוע, לא רק בשיעורי ההעשרה.
תוכנית ההעשרה בכיתות המחוננים נבנית על ידי בית הספר בהתאם לצרכי הכיתה, ובשל כך היא גמישה ועשויה להשתנות משנה לשנה. חלק מכיתות המחוננים יוצאות ליום לימודים במרכז ההעשרה למחוננים.
חשוב לציין כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים אשר אותרו כמחוננים יכולים לקבל מענה במסגרת הכיתות, בדיוק כפי שהם מקבלים מענה כאשר הם משולבים בכיתות רגילות.
איך מתקבלים? – יש לעבור מבחן איתור למחוננים של מכון קרני (לא להתבלבל עם מבחני הכוון של קרני, שבתי ספר רבים מבקשים כבסיס למיון לכיתות השונות). למבחן האיתור נרשמים בחודשים אוקטובר-דצמבר, נבחנים בינואר-פברואר ומקבלים תשובות במרץ. תלמידים שקיבלו תשובה חיובית יזומנו לבית הספר שבחרו לצורך ראיון קבלה.
קישורים חשובים:
פרטים על כיתות המחוננים ועל תהליך הקבלה בפורטל הורים
רשימת כיתות המחוננים בפרישה ארצית
כיתות נחשון
כיתות נחשון מיועדות לתלמידים מצטיינים, בעלי תחומי עניין רחבים, הרואים את עצמם כמנהיגים חברתיים ומובילים בעתיד.
תוכנית נחשון, הפועלת בחטיבות הביניים (מסד-נחשון) ובתיכונים, פועלת ברוח תוכנית "תלפיות" הצבאית. התפישה החינוכית של התוכנית מבוססת על למידה ועל פיתוח מנהיגות עצמית של התלמידים בהובלת המחנך. התוכנית מתאפיינת בפיתוח מקביל ומאוזן של העשרה אינטלקטואלית, בדגש על הגברת לימודי המדעים בחטיבת הביניים, ובגרות מדעית בתיכון, פיתוח אישיות וחינוך לערכים.
מערכת השעות של כיתת נחשון כולל יום בשבוע הקרוי "יום נחשון": ייום זה מוקדש כולו לפעילות הייחודית של התכנית. יום זה מנוהל על ידי מחנכי הכיתות, המקבלים הדרכה מתוכנית "תלפיות". חלק גדול מהפעילות נעשה על ידי התלמידים עצמם, כאשר הכיתה מחולקת לצוותים הנושאים באחריות לפעילות השוטפת של הכיתה. חוויהזו נותנת לתלמידים הזדמנות לתרום ולהיתרם, לבצע משימות מורכבות שהפרט אינו מסוגל לבדו ולהתנסות במנהיגות והובלת אנשים במסגרת תפקיד ראש הצוות. לכל פעילות של הכיתה שותפים מספר צוותים של תלמידים, האחראים לתכנון, להכנת חומרי רקע והפעלה – כל זאת בהנחיית המחנך. באמצעות שותפות זו בפעילויות ובתהליך הלימוד חווים התלמידים חוויות יסוד חיוביות של למידה עצמית, יצירה, הצלחה ויצירתיות. התוכנית מובילה את התלמידים ללקיחת אחריות, להבחנה בנקודות עוצמה וחולשה ולעבודה עצמית ארוכת-טווח.
איך מתקבלים? – התלמידים מתקבלים לכיתות על סמך הישגיהם הלימודיים, מעורבותם ותרומתם לחברה ורצונם בפיתוח יכולות ההובלה שלהם. חלק מבתי הספר משתמשים במבחני הכוון של מכון קרני.
קישורים חשובים:
רשימת כיתות נחשון בפרישה ארצית (מעודכן לתשע"ח, טרם פורסמה רשימה עדכנית יותר)
תוכנית אודם למנהיגות טכנולוגית
תוכנית אודם היא תוכנית שש-שנתית של משרד הבטחון בשיתוף האגף למחוננים ולמצטיינים. התוכנית מיועדת לתלמידות ותלמידים מצטיינים מכל רחבי הארץ שיש להם עניין בעולם ההנדסי, הטכנולוגי והמדעי.
משך תוכנית הלימודים – שש שנים:
שלב א – כיתות י'–י"ב – הלימודים מתקיימים בתיכון פנימייתי בקצרין. בשנים אלה שמה התוכנית דגש על כישורים ומיומנויות אישיות תוך למידה לבגרות בשילוב קורסים אקדמיים. המטרה – תעודת בגרות מלאה ואפשרות אקדמית להמשיך ישירות ללימודי שנה שניה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.
שלב ב – שלוש שנים נוספות עד להשלמת תואר הנדסה בטכניון.
עם תום לימודיהם ישרתו בוגרי ובוגרות התוכנית במשך שש שנים בשירות הבטחון ביחידות הטכנולוגיות המובילות.
איך מתקבלים? – האיתור לתוכנית מתבסס הן על המלצות גורמי מקצוע במערכות החינוך והן על פניות אישיות של מועמדים לתיבת הדוא"ל: odem@mod.gov.il. תהליך הקבלה כולל מבחנים מרחוק, ראיונות אישיים, קורס אקדמי וסדנת מיון בת שלושה ימים.
קישורים חשובים:
עתודה מדעית טכנולוגית (עמ"ט)
עתודה מדעית טכנולוגית (עמ"ט) היא תוכנית של מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, המעודדת תלמידים ללמוד לבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד ובנוסף ללמוד שני מקצועות מדעיים/טכנולוגיים מוגברים ברמה של 5 יחידות לימוד כל אחד – סה"כ שלושה מקצועות ריאליים ברמה של 5 יחידות לימוד, או בקיצור: 555.
העתודה פועלת במסלול שש שנתי- מכיתה ז ועד יב:
בחטיבת הביניים מקבלים התלמידים שעות תוספתיות במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, בחטיבה העליונה הם מקבלים תיגבור במתמטיקה ובמדעים בהתאם לצורכיהם הלימודיים והאישיים.
בית הספר בוחר האם להפעיל את תוכנית עמ"ט בכיתת-אם, בה כל תלמידי הכיתה לומדים את כל שעות התיגבור המפוזרות על פני השבוע, או כמגמה תוספתית, בה תלמידים שמעוניינים בכך נשארים בשעות קצה (בדרך כלל לאחר יום הלימודים) לצורך לימודי המתימטיקה והמדעים.
התוכנית ארצית ותכניה מוגדרים על ידי משרד החינוך. היא מכוונת להרחבה ולהעמקה, בהיקף החומר (היעד הוא 555 – גם מדעים וגם טכולוגיה) ובאופן הלמידה. מדי שנה חייבים התלמידים לעמוד בהצלחה במבחני מפמ"ר ובמבחנים ייעודיים כדי להמשיך בתוכנית בשנה שלאחר מכן.
איך מתקבלים? – התלמידים מתקבלים לתוכנית על סמך הישגיהם הלימודיים, נכונות ללמוד שעות נוספות מעבר למערכת הרגילה ונטיה ללימודי מתימטיקה ומדעים.
קישורים חשובים:
רשימת בתי ספר בהם פועלת עתודה בשנת תש"ף
כיתות מופ"ת
מסלולי הכיתות שסקרתי קודם הן כיתות שמופעלות על ידי משרד החינוך, והתכנים שלהן – הן תכנים לימודיים והן תוכניות העשרה – עומדים תחת פיקוחו והדרכתו של אחד מאגפי המשרד.
בשונה ממסלולים אלה, פועלות כיתות מופ"ת כתוכנית חיצונית שמובילה רשת מופ"ת הארצית.
כיתות מופ"ת הן כיתות-אם, בהן שמים דגש על לימודי מתמטיקה ופיזיקה, מדעי המחשב ואנגלית ברמה גבוהה. הן מיועדות לתלמידים בעלי התנהגות למופת, מוטיבציה גבוהה ללמידה בהיקף רחב וזיקה למתמטיקה ולפיזיקה.
התוכנית מובנית מראש: יש תוכנית מסודרת לכל אחד מהמקצועות בחטיבת הביניים ובתיכון, וכל תלמיד לומד את כולה. בכל שנה נערכים מבחנים ארציים של הרשת, והתלמידים נרדשים לעמוד בהן כדי להמשיך בכיתה לשנה הבאה. התוכנית מכוונת להאצה – יש דגש על הספק מהיר של החומר הנלמד, ובחלק מהכיתות אכן ניגשים התלמידים לבחינות בגרות מוקדמות, בכפוף להישגי התלמידים במבחנים השנתיים ולאישור משרד החינוך.
איך מתקבלים? – על בסיס קורס הכנה וראיון אישי. הקורס מתקיים במהלך כיתה ו', ובו נדרש התלמיד ללמידה אינטנסיבית ולהישגים העומדים בסף הקבלה. במהלך הקורס יכול התלמיד לטעום מאופי הלימודים בכיתה, לראות האם האינטנסיביות מתאימה לו והאם הוא עומד בקצב הנדרש. במקביל, מתרשמים המורים מהתנהגותו של כל תלמיד, מיכולת ההתמודדות שלו ומהמוטיבציה שלו ללמידה. על בסיס התרשמות זו מתקבלת החלטה האם לקבל את התלמיד לכיתה. לאחר שגובשה כיתה, מתקיים קורס נוסף, כמכינה לקראת הלימודים בכיתה ז'.
קישורים חשובים:
כיתות מצויינות, מדעים, סייבר, אמנויות ועוד – בבתי הספר
בתי ספר מסוימים פותחים כיתות עם אפיון ייחודי, ויש ערים שבהם בתי הספר הם בעלי אפיון ייחודי. מדובר במגמות למידה שמרחיבות תחום אחד או יותר, ולא בתוכנית מקיפה הכוללת היבטים חברתיים ורגשיים. כלומר, אלה כיתות רגילות בהתנהלותן ובדרך הלימוד בהן. לרוב כוללות המגמות שעות נוספות מעבר ללימודי הליבה של חטיבת הביניים, כך שיום הלימודים ארוך יחסית.
ומה עכשיו?
עכשיו, כשאתם מכירים את האפשרויות השונות – מה הן מציעות, ואיפה יש כאלה – אתם יכולים להתקדם לשאלות שיש לשאול בדרך לבחירה. את השאלות האלה תמצאו בפוסט הבא: על מה צריך לחשוב לפני שבוחרים כיתה?
ורגע לפני שתעברו לשם, בקשה:
יש לכם תובנות דומות, נוספות, אחרות – על הכיתות הללו ועל כיתות נוספות?
יש לכם שאלות שלא עניתי עליהן?
אשמח מאד לשמוע – בדיוק בשביל זה יש פה למטה מקום לתגובות.
תודות
לפוסט הזה קדמה למידה שלי, שכללה חיפוש וקריאה של מידע, ובעיקר – שיחות וצ'אטים עם אנשים שהסכימו להקדיש לי מזמנם וסייעו לי לשאול, לחשוב, לברר ולהבין.
תודה למורים שסיפרו לי על התוכניות השונות, בהם נורית אהרוני, מנהלת אשכול הפיס ורכזת תוכנית עמ"ט באולפנת חורב בירושלים; אירית, מחנכת ומורה למתימטיקה בכיתות מופ"ת, ואריאל זיו, בוגר תוכנית רוטשילד במכון וייצמן ומורה לפיזיקה בתיכון דקל וילנאי ובאמי"ת בנים במעלה אדומים.
תודה לרחלי זוסימן ולמיכל מדמון, שקבוצות הפייסבוק שהן מנהלות שימשו לי, גם הפעם, במה לשאלות ולמציאת האנשים שיענו לי עליהן.
תודה לא"ל, לה"א ולג', ששוחחו אתי ושהיפנו אותי להורים ולמורים נוספים.
תודה מיוחדת ל- ל', שהתפנתה (פעמיים!) לשוחח אתי ושיתפה אותי בתובנות חשובות של תלמידה בחטיבת ביניים.
התמונה בראש הפוסט מכאן: Element5 Digital on Unsplash
~~~
5 תגובות
שלום רב רחל,
תודה רבה על האתר המקיף והמושקע.
לא מצאתי עוד אתר כזה שמכיל את כל המידע בצורה כזו מפורטת ומרוכזת.
רציתי לשאול שאלה ספיצפית, אם אפשר בבקשה.
בני לומד בכיתה ו' בבית ספר בפתח תקווה. בית הספר היסודי שבו הוא לומד מיועד לעבור לחטיבת אחד העם בפתח תקווה.
יש בפתח תקווה מספר כיתות יעודיות שמעניינות אותו, וכרגע התמקדנו בכיתות הללו:
כיתת מופת בבית ספר יצחק שמיר (בשכונה הקרובה אלינו), הוא כבר החל את המכינה לכיתה זו.
כיתת רפואה בבית ספר פיינשטיין (בעיר, במרחק יחסית גדול מביתנו)
ובבית הספר אליו הוא מיועד, חטיבת אחד העם, ישנה כיתה המכונה "כיתת מדעים".
כעת אנחנו מתבקשים לדרג את הכיתות לפי עדיפות.
אבל אנחנו לא מבינים את ההבדל בין כיתת מופת מדעית לכיתה מדעית במסגרת בית הספר (והאם זה מה שקרוי עמ"ט – או שעמ"ט זה מעבר לכיתה המדעית שבית הספר מפעיל.)
אשמח לשמוע את דעתך, אם יש לך מידע נוסף בנושא.
תודה רבה.
שלום ורד!
מאד שמחה שהמידע זמין ומועיל. זה בדיוק מה שגורם לי לכתוב – ההבנה שחלק מהמידע לא קיים בכלל, וחלקו קשה מאד להשגה או להבנה.
לשאלתך:
אקדים ואומר – כל כיתה, בסופו של דבר, מותאמת לבית הספר שבו היא פועלת ולצוות שמלמד בה. ובכל זאת יש משמעות לכיתות שהן חלק מתוכנית ארצית:
מסלולי מופ"ת ועמ"ט הם מסלולים מוגדרים שיש להם "הורים" ברמה ארצית – בעמ"ט זה אגף מדעים של משרד החינוך, במופ"ת זו העמותה המנהלת את בתי הספר. זה אומר שיש להם גם תוכנית לימודים מסודרת וידועה מראש, וקריטריוני קבלה מוגדרים. המורים שלהם עובדים השתלמויות והכוונה של הגוף שמפעיל אותם.
כיתה בבית הספר, בין אם היא "מדעית" או "מוזיקלית" או כל ייחוד אחר, היא בית ספרית. צוות בית הספר בונה אותה ומטפח אותה והיא לא כפופה לנהלים או לתוכנית ארוכת-טווח שמנוהלת על ידי גוף גדול יותר מבית הספר.
חשוב לי להבהיר שזה לא עניין של טוב יותר או פחות; כמורה וכמדריכה כבר שנים רבות אני רואה יתרונות וחסרונות בשתי השיטות. יתרונה של תוכנית מובנית הוא שההורים והתלמידים והמורים יודעים מה צפוי להתרחש בשלוש השנים. יתרונותיה של כיתה עצמאית היא שבית הספר יכול לתת מענה מותאם יותר לכיתה ספציפית, יש לו חופש פעולה. בסופו של דבר הרבה תלוי בצוות בית הספר.
ולגבי הכיתה המדעית הזו, האם היא עמ"ט או לא – אתם צריכים לשאול בבית הספר.
אז בעצם אני לא עוזרת לך לבחור בין הכיתות (שאגב, אני לא מכירה – פתח תקווה איננה במחוז שלי…) – אבל אני מקווה שאת יודעת יותר מה לשאול או על מה להסתכל כשאתם מתלבטים. ואולי גם הפוסט הבא – על מה צריך לחשוב כשבוחרים כיתה – יוכל להועיל לך?
שלום
תודה על המידע, שמעתי על הבלוג שלך אבל רק עכשיו הגעתי לפתוח. מעניין אותי לשאול אותך בכובעך כבעלת תפקיד תכלול מחוננים במשרד החינוך:
למה ואיך זה שבתור הורה ל4 ילדים מחוננים לא שמעתי על אף אחת מהתכניות?
הילדים שלי היו במרכז האזורי למחוננים (בבנימין), 3 פרשו במוקדם או במאוחר כי לא נהנו (מי המציא את "מצטייני בית ספר" שיכולים להצטרף??) והבת פרשה כי לא התחשבו בה בשום פעילות בית ספרית כיתתית והפסידה קבוע. בכלל מדהים שפשוט מודיעים על עזיבה ובזאת מסתיים העניין- אין בירור למה ומה ניתן לעשות ובזאת מסתיים הקשר. (בהמשך למגיב מעליי בנושא נשירה)
מה הקשר להורים ומתי ? בעצם בתשובה של מכון סאלד בכיתה ג' נגמר הקשר שלי כהורה עם משרד החינוך.. אם ילד עוזב- אף אחד לא פונה שוב שנה אחר כך אם השתנתה התכנית. אף אחד לא פונה לקראת חטיבה או לקראת תיכון, במקרה גיליתי שיש זכאות לקורס מקוון סמיסטריאלי באוניברסיטת תל אביב לכיתות ז- ח באגף הנוער. באולפנא הציעו (לכולן) רק תכניות בתשלום כמו מיכאל או בגרות מוקדמת במ"מ(של בר אילן), שתיהן בתשלום מאד גבוה.
פעם ראשונה שנחשפתי לתכנית נחשון…האם אין כיתות כאלה גם בירושלים?
ומה עם תכניות אלפא אודיסיאה ואידאה? מדוע לא כללת במאמר?
שלום עדית,
לפני הכל, רוצה לומר תודה שכתבת. הרבה כאב מקופל פה, ושאלות נוקבות וצורך אמיתי.
לא על הכל אוכל לענות, כמובן, אבל אשתדל כמיטב יכלתי.
מתחילה עם השאלה הראשונה – מדוע לא שמעת על התוכניות. נגעת בנקודה כואבת מאד. יש כמה דרכים בהן האגף פונה אל תלמידים או מפיץ את הידע לגבי תוכניות: האחת היא דרך מרכזי המחוננים, והשניה – בדיוור ישיר (עד תש"ף זה היה דואר ישראל). במשך 4 שנים הייתי אחראית על בית הספר הווירטואלי של חטיבת הביניים. כותבת מנסיוני הכאוב: בכל שנה פניתי לרכזי המחוננים וביקשתי שיפיצו את המידע – חלק עשו זאת, חלק לא; חלק כתבו גם לתלמידים שפרשו, חלק לא. בכל שנה שלחתי כ-4000 מכתבים בדואר ישראל; בכל שנה חזרו כ-1000. רק בשנה שעברה התעדכנה מצבת התלמידים של משרד החינוך בצורה סבירה, והתחלנו לשלוח מסרוני sms להורים. (חלק מההורים פותחים את ההודעות, חלקם לא). בשנה שעברה שלחנו מסרונים לגבי בית הספר הווירטואלי. שאלתי בקבוצת הורים שאני חברה בה אם קיבלו הודעות. התשובה הגורפת היתה "לא". ביקשתי שיבדקו. אה, בעצם כן, ענו לי. האם אני מרוצה מהמצב? – לא. הייתי חלק מהאחראים למעבר למסרונים, ואנחנו מחפשים דרכים נוספות להפצה. אבל יש שיפור (אני יודעת לפי כמות החוזרים והפונים). אגב, חוסר שביעות הרצון הזה הוא חלק ממה שגרם לי לפתוח את הבלוג, ולכתוב את הפוסט הזה…
לגבי נשירה, פה אני לא יכולה לדבר בשם מרכז כזה או אחר, בוודאי לא בשם מרכז שאינו בתחום טיפולי. אני רק מצטערת על החוויה הזו. יודעת שיש ילדים שנושרים מסיבות שונות: אי שיתוף פעולה של בית הספר הוא אחת הסיבות הבולטות. ויש ילדים שנושרים בשל ההסעות ויש שנרתעים מהמפגש חברתי של פעם בשבוע, ויש שהדרישות הלימודיות במרכז (כן, יש מרכזים כאלה) גורמות להם לוותר, כי הם יצאו ליום שראו כיום מנוחה, וגילו שהגיעו לבית ספר – אחר, מותאם למחוננים, אבל בית ספר.
לגבי התוכניות ששאלת.
כיתות נחשון – למיטב ידיעתי אין כאלה בחינוך הממ"ד. אין לי רשימה עדכנית של כיתות נחשון בפרישה ארצית בתשפ"א, אבל חושבת שלא נפתחו חדשות ושאין מסלול כזה בירושלים.
לגבי תוכניות ארציות – ביניהן אלפא, אודיסיאה ואידיאה – הן כלולות בפוסט אחר, העוסק בתוכניות העשרה והאצה. שם תוכלי למצוא גם את תוכנית בא אילן. (לא את מיכא"ל, אגב, משום שאינה תוכנית ארצית למחוננים ולמצטיינים…) – בפוסט הזה עסקתי רק בכיתות שקהל היעד שלהן הוא מחוננים ומצטיינים – כיתות של האגף וכיתות אחרות.
מילה אחרונה לגבי הפוסט הזה. כתבתי אותו כי אחת הקוראות שלי התקשרה ופרקה את תסכולה: היא לא מצאה בשום מקום מידע מסודר לגבי כיתות המצויינות ותהתה איך היא יכולה לבחור במסלול מתאים לבנה. בדקתי ומצאתי שהיא צודקת, והרמתי את הכפפה. בעצם הייתי רוצה שמידע השוואתי כזה יופיע בצורה מסודרת באתרי משרד החינוך. אפילו ניסיתי. לא הצלחתי בינתיים. אז אני עושה את זה בחלקה הקטנה והפרטית שלי. שמחה לענות פה על שאלות, שמחה לחפש את המידע ולהנגיש אותו. כשהתחלתי את דרכי בעניין, כאמא, לא הכרתי ולא ידעתי. אני מבינה כמה זה חשוב. ויש שני מקומות שאני מציעה להכיר, מלבד הבלוג הזה שלי: האחד הוא אזור מחוננים בפורטל הורים של משרד החינוך. בגדול, שם נמצא המידע הרלוונטי להורים ושם יש אפשרות לפתוח פניות לאגף. המקום השני הוא קבוצת הורים לילדים מחוננים בפייסבוק. זו קבוצת הורים, על כל המשתמע מכך, אבל בהחלט זורם שם מידע רב ובעל ערך.
מקווה שסייעתי. ואני עדיין פה, ואפשר ליצור אתי קשר במגוון דרכים, בכל עת.
מצרפת תגובה שקיבלתי מאורי ליבנה:
חשוב להבין מה האינטרס של בתי הספר (מעבר לרצון לתת מענה לתלמידים ולעודד מצויינות): בתי ספר נמדדים באחוז זכאות לבגרות (ברור) ואחוז מצטיינים. מצטיינים = תלמידי 5 מתמטיקה וא4-5 אנגלית וכלל ליבה בציון מעל 85.
חשוב לראות עוד נקודה חשובה. פיסיקה היא עדיין המגמה הכי יוקרתית בעיני המערכות. באוניברסיטאות עדיין יש רובריקה יחודית לציון במגמת פיסיקה ואין רובריקה דומה למגמה אחרת. הצבא עדיין מסמן את פיסיקה כמקצוע יוקרתי מאחרים וכו'. אני לא כותב את זה כגאוות יחידה אלא כנקודה למחשבה. הרבה משפחות הולכות למגמות "אופנה" במחשבה שהן יקדמו אותם ולא תמיד זה נכון (רעש של שיעול שנשמע כמו המילה סייבר).
דבר אחרון. אני לא מספיק בעניינים כדי לכתוב תגובה מפורטת, אם אני טועה אשמח לשמוע ולמחוק. קיבלתי תחושה שיש אחוז נשירה לא מבוטל מחלק מהתוכניות ושלא כל הנשירה נובעת מסינון (יש מי שיראה זאת כחיובי), חלק מהנשירה מתוך בחירה של התלמידים.
נקודה נוספת היא חוסר האיזון המגדרי ושוב קצת מתוך אדישות. ניתן להתמודד עם הפער המגדרי, זה לא גזרת גורל.