רחל ארליך

רחל ארליך

למידה מרחוק: מודלים ללמידה סינכרונית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

" עם כל הכבוד הטכנולוגי למערכות לימוד והוראה סינכרוניות כגון ZOOM בלמידה מרחוק, אנחנו יודעים אחרי שנים של התנסוית ומחקרים כי יש הצלחה גדולה יותר ללמידה מקוונת א-סינכרונית. הנהירה העצומה לעבר ZOOM מתעלמת מכך כי מדובר במודל פדגוגי מיושן של למידה פרונטלית".

את הדברים האלה כתב בקבוצת פייסבוק אדם שאני מעריכה את הבנתו ופעלו. ניסיתי לדון איתו על הפדגוגיה – לומר לו שלמידה סינכרונית מאפשרת הרבה יותר מאשר מודל "מורה עומד ומדבר". לא הצלחתי. הוא הציע לי עוד ועוד פלטפורמות ללמידה א-סינכרונית – ללמידה, להכנה, להצגת תוצרים – כולן נהדרות, ועל חלקן אעמוד בפוסט שעוסק בלמידה א-סינכרונית, אבל הוא לא התמודד עם הטענה הבסיסית שלי:

יש מקום ללמידה סינכרונית – אם באמת צריך דווקא סינכרונית, ואם עושים אותה נכון.

זו המטרה של הפוסט הזה: להבין את הסיבות הנכונות, הפדגוגיות, ללמידה סינכרונית, ולהציע מודלים ליישום טוב שלה. הוא מבוסס על התייעצות וחשיבה וכן הדרכות משותפות שעשיתי עם מיה מירב, שהיא מדריכת מדעים באגף למחוננים ולמצטיינים.

שלושה סוגי שיעורים פגשתי בשבוע האחרון במסגרות האגף למחוננים ולמצטיינים, שלושתם עושים שימוש בלמידה סינכרונית, ויש להם סיבה טובה לעשות זאת:

מפגש "מה נשמע?"

מדובר במפגש חברתי, אפילו קצת רגשי: אי אפשר להיפגש בכיתה, בואו נעשה את זה בזום. תספרו לנו מה שלומכם, איך בבית, מה עשיתם לאחרונה. המטרה העיקרית של המפגש היא מתן במה לילדים (ואיתור מצבי קיצון שמצריכים סיוע).

מפגש למידה רגיל

זהו מפגש שמחליף שיעור רגיל בכיתה. במפגש הזה יש למידה פרונטלית, ולעתים צריך אותו – בחיים הרגילים כמו גם בלמידה מרחוק. כמובן, ניתן ורצוי לשבץ בו פעילויות שמערבות את התלמידים: דיון, כתיבה, התייעצות, התייחסות – ממש כמו בכיתה, אגב.

מפגש התנעה ללמידה עצמאית

זהו מפגש שמטרתו להעלות נושא שבעקבותיו יעברו הילדים ללמידה עצמאית, וכן כל המפגשים הבאים שהם "איים" של עדכון ותמיכה בלמידה הזו שמתבצעת סביבם. הנושא יכול להיות אחיד או לבחירה, הוא יכול להיות עניין ללמידה יחידנית או קבוצתית, ותוצריו – מגוונים.

אז, איך עושים מפגש סינכרוני טוב – בכל אחד מהסוגים?

מפגש "מה נשמע"

במפגש הזה יש 30 דקות נטו (למי שעובד עם חשבון חינמי של zoom). זה אומר שצריך להיות מאד מתוכננים עם הזמן, כדי שנוכל לשתף את התלמידים.

המלצות:

  • להקפיד על מצלמות פתוחות. חלק מהעניין זה לראות את כולם.
  • לשלוח לתלמידים, יחד עם הקישור, גם את השאלה היומית, או מטלה: לשלוח תמונה, לתכנן משפט, למצוא כותרת באתרי החדשות שרוצים להקריא – כדי שהם יבואו מתוכננים. הסיבה לכך היא שהשיתוף לוקח זמן, יותר משיתוף בכיתה רגילה. אם התלמידים יודעים מה להכין מראש זה יקל על הספונטניות (שתתרחש, כי יהיו תגובות, ושאלות) במהלך השיעור.
  • לעודד שיתוף בצ'אט, ולא בפתיחת מיקרופונים. כולם יכולים לכתוב בו-זמנית, ולקרוא את המשפט שלהם כשיגיע תורם. זה מאפשר יותר משתתפים בפועל ונותן במה לכולם – גם למי שלא רוצה להקריא או לדבר בקול.
  • אפשר לשתף תמונה ולבקש מהתלמידים להגיב על גבי המסך (בעזרת כלי ציור של התוכנות הסינכרוניות. ב zoom הכלי הזה נקרא annotate). זו יכולה להיות תגובה של טקסט, ציור, מדבקה או כל דבר אחר.
  • חשוב: להיות עם עין על השעון. לסיים סבב לפני שהתוכנה "זורקת" אתכם החוצה.

מפגש למידה רגיל

גם במפגש הזה יש 30 דקות נטו (למי שעובד עם חשבון חינמי של zoom). ושוב, זה אומר שצריך להיות מאד מתוכננים עם הזמן, כדי שנוכל לשתף את התלמידים.

המלצות:

  • להקפיד על מצלמות פתוחות. חלק מהעניין זה לראות את כולם.
  • לעשות "כיתה הפוכה": לשלוח לתלמידים, יחד עם הקישור, גם את מטלה לקריאה או לתירגול. השיעור יתבסס על ההנחה שהכינו, או על שליחת תשובות (זה יכול להיות גם  הודעה בווטסאפ, או  טופס גוגל פשוט עם שאלה אחת – רק שיהיה משהו שהם עונים עליו ואתם תדעו שהם מוכנים לשיעור).
  • אם צריך ציוד לשיעור – מחברת ועט, ספר, תרשים בעמוד… – גם את זה צריך להודיע מראש.
  • להפעיל אותם מדי כמה דקות: לשאול שאלה ושיענו בצ'אט, מענה לשאלת סקר (ב zoom יש רכיב סקרים, אפשר לשתף טופס גוגל או לבקש שיגיבו על המסך, אפשר לבקש שירימו יד ל"כן" או "לא" – האופציות האלה טובות יותר מאשר פתיחת מיקרופונים.
  • חשוב: להיות עם עין על השעון. לסיים את השיעור לפני שהתוכנה "זורקת" אתכם החוצה.

מפגש התנעה ללמידה עצמאית

המפגש הזה פחות תלוי בזמן – הוא כנראה קצר יותר מקודמיו, והוא פחות מתוכנן מדרך הטבע. הפוטנציאל הגדול שלו הוא בכך שיש בו מפגש פנים-אל-פנים, הוא מרכז את כולם בזמן נתון, אבל הוא לא מפגש של הוראה – אלא הוא נקודה בתוך תהליך (קצר או ארוך) של למידה.

המלצות:

  • להקפיד על מצלמות פתוחות. חלק מהעניין זה לראות את כולם.
  • לתכנן היטב מה אנחנו רוצים מהתלמידים:
    • מי קובע מה הנושא, המורה או התלמידים? (גם ביחד זה בסדר, רק צריך לדעת).
    • מה צריכים התלמידים לעשות עד המפגש הבא?
    • האם עובדים ביחידות, בזוגות, בקבוצות?
    • מתי נפגשים שוב?
    • האם, מתי ואיך תעמדו לעזרת התלמידים? בסביבה הסינכרונית, עד שיסתיים השיעור? בקבוצת ווטסאפ ייעודית? בשעות מסוימות? – הכל טוב, רק צריך לוודא שהזמינות וגבולותיה ברורים.
    • בפני מי ובאיזו צורה יוצגו תוצרי הלמידה – של המפגש הנוכחי, ושל התהליך כולו?
  • לתת מקום לשאלות הבהרה לפני שנפרדים.

במובן מסוים, השיעור הזה מתאים ללמידה מרחוק יותר מהשניים הקודמים. בכיתה הרבה יותר קשה להוביל תלמידים ללמידה עצמאית – השיעור מוגבל בזמן. הלמידה מרחוק לא. זה סוד קסמה.

ולסיום: טיפים, וגם דוגמא לשיעור

בשבוע האחרון אני מרכזת את הלמידה-מרחוק של מרכזי המחוננים. מאד עמוסה, יש להודות, אבל נהנית בלי סוף – בעיקר לומדת דברים חדשים. כל הדרכה פותחת שאלות ואפשרויות, ואני משוטטת בקבוצות של מרצים ומשתתפת בהדרכות פדגוגיות של הספריה הלאומית, למשל. מכל אחת כזו אני לוקחת רעיון, מעבדת ומעבירה הלאה. כיף גדול.

טיפים – לסביבת zoom, אבל לא רק

  • rename – הידעתם שמשתמשים ב zoom יכולים לשנות את שמם? הנה רעיון לסבב נחמד: לשנות את השם לחיה, עיר או צמח שמתחיל באותה אות (ארץ עיר ממש…). ועוד רעיון נחמד שקיבלתי מפנינה זלצר, המפקחת הארצית לתוכניות המחוננים: לכתוב משפט שראשי התיבות שלו הם השם של המשתמש. אני, למשל, כתבתי ראיתי חתול לבן ופעם אחרת רגע, חייבת לשתות…
  • צ'אט זוגי – אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב צ'אט פרטי. לחלק אותם לזוגות, ולשאול שאלה או לתת משימה שעושים בזוג. זה קצת משתיק אותנו (וזה מצוין).
  • אפשר להשתמש בחלוקה לחדרים, ולעבור תוך כדי שיעור ממליאה ל"חדרי עבודה" ובחזרה.
  • אפשר לשתף מסך בלוח שיתופי או בקובץ google drive, להכניס בצ'אט קישור ולבקש מהתלמידים לכתוב ולשתף שם. להציג את הלוח כל הזמן, לרענן אותו – התלמידים יראו את הלוח מתמלא וזה נחמד מאד.
  • כדאי מאד לעבוד עם מורה נוסף, בוודאי במפגש-שניים הראשונים. קשה לעקוב אחרי הצ'אט, לשתף מסך, לפתוח ולסגור מיקרופונים ולשנות הגדרות של ציור על הלוח – וכל זה תוך כדי שיעור. מישהו שמסייע טכנית זה בונוס.
  • אין דרך ללמוד סביבה בלי להתאמן ולהתנסות. אתם תשתפרו מפעם לפעם, טכנית ופדגוגית כאחד.

ודוגמא: שיעור בעקבות מונולוג

משתפת פה בדוגמא נהדרת של שיעור שהעבירה קרן פרידור – מדריכה של תוכנית "הבמה המחוננת" במסגרות המחוננים ומורה במרכז תה"ל בהוד השרון ובמרכז עמית בתל-אביב. השיעור היה מיועד לתלמידי כתה ה'.

לאחר פתיחת השיעור (בדיקה מי נמצא ותזכורת של כללי הלמידה) סיפרה קרן לתלמידים על הבמה מחוננת ליצירה בתאטרון, והם צפו יחד בקטע מונולוג – "אני סתומה" – מתוך ההצגה "יום בחיי הילד המחונן" שהציגו תלמידי מרכז עמית בתל אביב.
עם תום הצפיה התפתחה שיחה על המושג: מונולוג – מושג שהתלמידים לא הכירו – באמצעות הצ'אט. התלמידים התבקשו לכתוב – מה פירוש המילה? אילו מילים אתם מכירים שמתחילות ב"מונו" ?
התגובות כללו דוגמאות כמו מונוגרמה, מונוטוניות, מונכרומטיות, והתלמידים התבקשו לבדוק ברשת את משמעות משמעות המושגים ולשתף במה שמצאו.
כעת עברה קרן לעסוק במונולוג עצמו. ראשית שאלה – על מה, בעצם, היה המונולוג? – והתפתח דיון בנושא "איך רואים אותי אחרים?" – מבט חיצוני של הסביבה עליי. הדיון נערך בצ'אט, מי שרצה – פתח מיקרופון ודיבר.
ושוב ניתנה משימה לכתיבה בצ'אט: כתבו מונולוג של 3-4 שורות – "איך אני רואה את עצמי ואיך הסביבה רואה אותי?"
את המונולוג הזה כתבו התלמידים כשברקע שיר של 3 דקות. מי שהעדיף, שלח לקרן תגובה בווטסאפ.
עם תום הזמן החל סבב של הקראת המונולוגים ושיח בעקבותיהם.

אז מה היה לנו כאן?

שיעור סינכרוני, שיש בו יחידת לימוד מוגדרת, והוא מגוון וכולל:
  • למידה עצמאית מונחית (חיפוש אחר משמעות המילים)
  • דיון (בנושא שהמונולוג מעלה)
  • כתיבה בעקבות הלמידה
  • שיתוף ומשוב

לא יכולה שלא להיזכר בשייקה אופיר, במערכון "המורה לאנגלית", מסביר מהו ההבדל בין מונולוג לדיאלוג:

dialogue, it is exactly like monologue, except in the case of monologue it is one person talking to himself, dialogue – two persons talking to themselves

אז זהו, שהיה פה רב-שיח. ממש לא "מודל פדגוגי מיושן של למידה פרונטלית" אלא שימוש מיטבי בסביבה סינכרונית בימי קורונה.

זמן-מה אחרי פרסום הפוסט, פרסמה זהר שיינמן מהמכללה למינהל את הסרטון הקצר הזה, שעונה בקצרה על ההתלבטות – סינכרוני או א-סינכרוני? – ולמעשה מעמיד את שניהם על הרצף של תהליך הלמידה.

שווה צפיה!

~~~

ומה אתכם?

התנסיתם בלמידה מרחוק?

קיבלתם תוצרים מעניינים?

ואולי הסתבכתם ומשהו לא עבד?

יש פה המון מקום לכתוב – למטה, בתגובות…

ואפשר כמובן ליצור אתי קשר לחשיבה משותפת.

ואם אתם מכירים מורות ומורים שהפוסט הזה יכול לעזור להם – שתפו אותם בבקשה (:

16 תגובות

  1. וואו, בלוג פשוט מעולה!!
    אנחנו כבר עם ותק בלמידה סנכרונית- ובהחלט הצלחת לחדש!

    1. שושי, איזה כיף שהגעת!
      תודה רבה. אשמח מאד לשמוע מה את עושה. בטוחה שיהיו לך רעיונות מופלאים

  2. רחל את ממש מדהימה. אני אמנם מלמד יסודיים וחט"ב במחוננים מדעים וטכנולוגיה אבל הצדדים החברתיים ובעיקר הרגשיים צצים כל הזמן ולא רק בימי קורונה גם בשיעורים הפרונטליים הרגילים שאני מתחיל כבר לתעב. מעדיף פעילויות בקבוצות ואפילו בבודדים. נתת לי עכשיו ררעיונות נוספים ללימודים הסינכרוניים ועכשיו אנסה גם מפגשים א-סינכרוניים שניתן לגוון בהם יותר גם בכלים וגם בסוגי התכנים גם לי וגם לתלמידים.
    איזה כיף שיש אותך.
    תודה

    1. תודה, אלי. אשמח אם תחזור לספר על ההתנסויות; זה מעניין. לימודי מדעים וטכנולוגיה מזמנים צרכים אחרים מלימודי הומניסטיקה. למעשה, הם דומים יותר ללימודי אמנות: מכילים רכיב חשוב של התנסות שלא תמיד אפשר או סביר לעשות בבית.

  3. פוסט מצוין, תודה. אני אוסיף שכמרצה בזום בשבועות האחרונים (במכללות) עם כל הטיפים והרצון לחדש (ואפילו ההתלהבות שלי מהחידוש), אני מרגישה שמאוד קשה לגוון בפלטפורמה הזו ולמדתי שאני מבססת כל כך הרבה מהתנהלות השיעור על "קריאת" הסטודנטים שעומדים מולי ולזה אין לי תחליף. תודה על החידודים.

    1. תודה, גל!
      באופן בסיסי, במכללות יש מטרות אחרות לשיעור, ולכן גם החידושים מוגבלים…
      כמובן, כדאי לבקש שוב ושוב להדליק מצלמות. זה עוזר.
      אחת ההדרכות שהשתתפתי בהן, של המרכז למדעי הרוח בספריה הלאומית, עסקה בניהול דיון בשיעור סינכרוני. למשל, בקריאה משיתוף מסך – כל משתתפ משפט או פסקה, בכתיבה משותפת על הלוח בתגובה לשיר שקראנו (או בקובץ גוגל משותף, שמשותף גם על הקיר ורואים את עדכוני), וכן נעשה שימוש בדיון פרטי (זוגות) בצ'אט. הסטודנט הביתי סיפר על חלוקה לחדרים לצורך דיון באחד מהקורסים באוניברסיטה.
      ובסוף – אין תחליף לפנים-אל-פנים. בוודאי לא תחליף מלא.
      ואולי בכל זאת הנכון הוא לעבור לשיעורים שהם לגמרי א-סינכרוניים, או להשתמש בזום כדי להתניע למידה א-סינכרונית?

  4. תודה רבה על כל הטוב הזה.
    האם יש לך עצות לשיעורים *א-סינכרוניים* בוני תהליך, שאינם מכבידים יתר על המידה על אף אחד מהצדדים? (על התלמידים מצד אחד וכן על המורה, כמי שצריכה לבדוק את השיעורים). לו יכולתי ללמד רק שיעורים סינכרוניים… אבל לצערי בשל המצב הבלתי רגיל ומחויבותי לפעוט שאיתי בבית אין לי אפשרות כזו כמעט בכלל. זקוקה להשראה גם שם. תודה מראש!

    1. נטלי,
      לא ציינת גיל ותחום דעת, כך שאני עונה באופן כללי –
      מצרפת תיאור של שיעור שקיבלתי מגיסתי – יעל שפירא – ברשותה, כמובן (הוא עוד יופיע בפוסט הבא, מן הסתם, אבל אני מכניסה פה כי הוא נותן מודל) –
      המסלול כלל 4 שלבים:
      התחיל מצפיה בסרטון + קריאת פרק בספר הלימוד,
      המשיך מילוי טופס גוגל (שניתן לבדיקה מהירה) לצורך וידוא הבנה,
      המשיך לצפיה בסרטון נוסף
      והסתיים בבקשה לכתוב על לוח שיתופי (פאדלט) תובנות של שאלת חשיבה.
      מה שבולט לי במסלול הזה הוא התחנות של למידה – בדיקה – למידה – שיתוף כיתתי; העובדה שיש גיוון (מותר להשתמש בספר הלימוד, אבל יש גם כתבות וסרטונים ואפילו ויקיפדיה); אפשר לעשות את הטופס כך שתלמידים יקבלו ציון מיידי או חיווי של "מה נכון", ולא תצטרכי לבדוק אותו (זה הרי רק כדי לראות, ולהראות להם, שלמדו והבינו…)
      בסוף המסלול כתבה: בשיעור הבא (אחרי פסח) נעסוק ב… – וציינה את הנוא הבא. גם זה חשוב, שהתלמידים יודעים מה יקרה בהמשך.
      עוד אפשרויות הן – קריאה או צפיה, והעלאת תמונה בעקבותיהן – אפשר גם לווטסאפ (דוגמאות לשימוש בווטסאפ יש בפוסט הזה), אפשר לבקש מהתלמידים לשאול שאלה על תמונה של מישהו אחר – או לשאול שאלה על התמונה שלהם, ולענות על שתי שאלות ששאלו תלמידים אחרים – ואז התלמידים בודקים את עבודתם בעצמם, אבל בזה גם שיתוף קבוצתי.
      מקווה שזה נותן כיוון…
      אחשוב עוד (:
      בהצלחה עם הפעוט שבבית, ובכלל – בריאות!

      פסח השנה יהיה שונה מהרגיל צפי בסרטון הבא – ליל הסדר האחרון בגטו ורשה.
      שאלה למחשבה: כיצד יראה השנה ליל הסדר בביתך?
      "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם" (מתוך ההגדה)
      ביצוע של יונתן רזאל לשיר

      2. עני על המבדק הבא.
      בעז"ה אחרי פסח נתחיל ללמוד נושא חדש על היהודים תחת השלטון הנוצרי באירופה.

  5. נהדרת שאת, במקרה נכנסתי (ונרשמתי) לדף פייסבוק נהדר שיעודו בגדול הוא למידה חברתית מרחוק. מבקשים מהורים שיכולים, שיעבירו חומר לילדים בכל מיני גילאים וזה ממש נחמד ומבורך, משום-מה כשנכנסתי לשם לראשונה חשבתי עליך.

    1. תודה, אנג'לה!
      איזה רעיון יפה זה. ובעצם, למה רק הורים? בטוחה שיש כמה סבתות שיכולות גם (: בעיקר כאלה שיש להן תחום שמעניין אותן, בעיקר באלה שהן פעילות חברתיות, או שכותבות בלוג או גם וגם…

    2. אשמח שתרשמי את שם הדף פייסבוק. נשמע אתר מעניין. באותו הקשר של הרחבת מגוון המלמדים חשבתי על פעילות של תלמידים מלמדים תלמידים. כמורה בבית ספר יסודי הם יכולים ללמד מגוון דברים כמו יצירה של אוריגמי, נושא שהם מתמחים בו……
      התהליך הוא אישי מולי ואז חשיפת הידע לתלמידי הכיתה באמצעות מפגש זום כיתתי

      1. מרב, הרעיון של תלמידים שמלמדים אלה את אלה הוא רעיון נהדר.
        כמובן, יש לתת את הדעת על ההכנה שלהם – ואז זה רווח נוסף, כי הם לומדים להתמקד ולהעביר רעיונות.
        מצרפת פה קישור לסרטון שהופק עבור כנס של האגף למחוננים, על מנהל בית ספר שעשה תהליך מעניין כזה עם כל תלמידיו: https://www.youtube.com/watch?v=M-a8a6uNH1U
        בהחלט מקור להשראה!

  6. הי רחל
    אנחנו נפגשות בטיפות בכל האגם הגדול הזה של הלמידה מרחוק בימי קורונה. פה הדרכה, שם הצצה, פה את במסך הזום של בן זוגי כשאני עובדת לידו…
    וכמו שבהדרכה הפדגוגית שעשית לקחתי הרבה איתי לשיעורים – גם כאן – מסודר, ממויין, וזורק לעוד רעיונות.
    השבוע התנסיתי בהנחיית צוותים קטנים של כתות ו במסגרת היוזמה של מרום, 3 ילדים, אני ועוד מנחה, ואכן הרגשתי שזה נותן המון ביחס להנחיה בכתה – אין הפרעות, מגבלת הזמן מצד אחד עוזרת להתמקד ומצד שני לא צרה מידי, ותוצרי השיחה (צילום הדברים שכתבנו ושרטטנו יחד, צילום הסשן) מועברים לתלמידים ויותר קל להם להמשיך הלאה בעצמם. המפגשים מאוד דמו לשיעורים מהסוג השני שהצגת.
    התנסיתי גם בשילוב בין סינכרוני (הי חבר'ה מה שלומכם, כל אחד יגיד ב-3 מילים בדיוק מה הדבר הכי נחמד שעשה בשבועיים האחרונים) לבין א-סינכרוני (קחו – הכנתי לכם סרטון עם תוכן השיעור – תראו אותו בבית, עם המשפחה או לבד, ובצעו את ההנחיות (בתחום האמנות הפלסטית) – שלחו לי את התוצרים. היה נעים, לא מלחיץ (לא פחדתי שלא אספיק לסיים במסגרת המגבלה של הזמן) והתחלתי לקבל את התוצרים. זה היה מוצלח ומתאים לתוכן השיעור ולצורך בקשר אנושי.
    טוב, יצא לי חיבור קטן.
    בכל מקרה תודה – מעבירה הלאה את הפוסט הזה כמובן.

    1. הי שירי,
      כן, מסתובבות במעגלים קרובים…
      על המפגשים המוצלחים במרום שמעתי גם מענת, ושמחתי ממש. זה אינטנסיבי, אבל מכיון שעובדים בקבוצה קטנה – זה גם מהיר, ומנחמה המשך עצמאי, אז אולי הזמנים מתקזזים לעומת כיתה גדולה? מעניין איך אתם מרגישים עם זה.
      הסבב של שלוש מלים בדיוק הוא נהדר! המגבלה "מזיזה" את השיעור קדימה, וכל אחד מתבטא – אבל אף אחד לא "גונב" את הבמה… משתמשת, ברשותך, בהדרכות הבאות.
      ותוצרים שנשלחים א-סינכרונית הם שמחה גדולה. אפשר כמובן לשתף בקבוצה, ולבקש מתלמידים לשאול ולהגיב – והנה, יש לנו עוד שיעור, בלי להרגיש.
      תודה שכתבת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן