רחל ארליך

רחל ארליך

מה עוצר בנות מחוננות?

ארון חשמל מצויר, עם הכיתוב "הזמן שלך להשפיע"

מה עוצר את המחוננוֹת? – שאלה אותי קרן נויבך בתוכנית "סדר יום" החגיגית של פרוץ-שנת-לימודים.

השאלה הזו התחילה מראיון שלי אצל Chen Sror Artzi לעיתון ידיעות אחרונות, כמה ימים לפני כן. מה שהקפיץ את חן היה העובדה שבמבחני האיתור של האגף למחוננים ולמצטיינים התגלה פער של כ-5% לטובת הבנים. מסתבר שבמבחני כושר קוגניטיבי בישראל, כמו בעולם כולו למעשה, מאותרים יותר בנים מחוננים מאשר בנות מחוננות (מעניין לציין שזה קורה במגזר דובר העברית; במגזר דובר הערבית המצב הפוך). ובאמת, זו שאלה:

למה מאותרים יותר בנים מחוננים מאשר בנות מחוננות?

תשובה אחת, שאני מיד מקבלת, נוגעת לעקומת האינטיליגנציה: כשמובר באינטיליגנציה, יש יותר בנים בקצוות הפעמון. עקומת האינטיליגנציה מראה התפלגות שווה מעל ומתחת לממוצע, אבל זה לא אומר שאצל בנים ובנות יש פיזור שווה של ערכים, כפי שניתן לראות בערך הויקיפדיה העוסק בעקומות האינטיליגנציה השונות של בנים ובנות.

ובכן, זה נכון שההתפלגות שונה, אבל זה לא בהכרח קשור למבחן האיתור למסגרות הטיפוח למחוננים ולמצטיינים הנערך בישראל. זאת משום שמדובר במבחן רב-ברירה קבוצתי ולא במבחן אינטיליגנציה פרטני. אם כן, יש לדייק ולשאול:

Svjo, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons

מה גורם לכך שמבחן האיתור למסגרות הטיפוח בישראל מאתר פחות בנות מחוננות מאשר בנים מחוננים?

תשובה אחת היא שמדובר במבחן. כי יש הבדלים בין בנים לבנות, ובין אם הם מולדים ובין אם מתפתחים – בכיתה ב, מועד המבחנים הראשון, ההבדל הזה כבר קיים: בנים מעזים יותר – בכלל, ובמבחנים – בפרט. הם מנחשים יותר, ממשיכים לשאלה הבאה ולא נעצרים ו"יודעים" שזהו, הגיעו לאן שהגיעו ודי. הם פשוט מצליחים יותר במבחנים רב-ברירתיים ("אמריקאיים").

אבל זו התשובה הפשוטה והקלה.

התשובה השניה, הגדולה יותר והכואבת יותר היא –

הורים רבים דואגים לבתם ה"חכמה מדי". אבל בנים אינם חכמים "מדי", מסתבר

כי בעוד שבנות חכמות זה מדאיג, בנים חכמים זה נפלא. למעשה, כמה שיותר חכמים – יותר טוב; הורים שולחים יותר בנים להיבחן פעם שניה כי לא יכול להיות שהילד לא מחונן. הם פחות שולחים בנות, כי "מספיק שהיא מצטיינת, ובכלל, למה להעמיס עליה". הורים ומורים בטוחים שמחוננוּת משמעה מצויינות במתימטיקה ומדעים ולא מבינים שמחוננות היא הרבה יותר מזה, ושגם בנות, כמו בנים, זקוקות למענה מאתגר ומתאים ליכולותיהן.

כמובן, לא כולם כך: עדי ריבקין, תלמידת כיתת המחוננים בבית הספר ליאו באק בחיפה, ממש הופתעה לשמוע אותי בראיון (והנה הוא: האייטם מתחיל בדקה 1:37. ממש היכן שממוקם הסמן הימני ביותר. לפעמים יש לחיים בדיחות קטנות, מי כמוני יודעת)

גם בישראל של 2021?! – שאלה קרן בפתיעה, ואני אישרתי.

אז מה עושים?

יש דברים שמשרד החינוך צריך לעשות. והוא עושה: תשומת לב מיוחדת ניתנת לשאלות המבחן. יש הקפדה על פריטי מבחן נטולי הטיה מגדרית. בהנחיות לבתי הספר לקראת מבחן הסינון הבית-ספרי (שלב א') מבקשים להנחות את כל הילדים לנחש, לעבור הלאה, לבחור את התשובה "הכי מתאימה" ולהמשיך לענות עד תום השאלון. מנחים את צוותי ההוראה לשים לב למי שלא נבחנו או לא הצליחו ובכל זאת כדאי שיעשו את מבחן שלב ב', מזכירים להתבונן בתשומת לב בבנות שפחות מבליטות את יכולותיהן במליאת הכיתה.

(כמובן, יש דברים שנעשים בתוכניות הטיפוח עצמן: למשל, תמיכה בתלמידות במטרה לצמצם נשירה, הבאת דמויות מעוררות השראה – גברים ונשים כאחד, הצעה למסלול ייחודי עבור בנות מחוננות בתחום המדעים בתוכנית אלפא באריאל והעלאת מודעות הורים לצרכי הבנות המחוננות ולאופן שבו נותנות התוכניות מענה מתאים. אבל הפוסט הזה עוסק באיתור. לא במה שקורה למי שכבר אותרה).

וחשוב יותר – מה שצריכים לעשות הורים, ומורים, ובכלל, החברה הישראלית:

עלינו לשים לב לשדרים הגלויים והסמויים שלנו ושסביבנו. לעודד את הבנות להעז. לעודד אותן להתעניין, ללמוד ולהצליח. לחשוף את כולם – בנים ובנות כאחד! – לנשים מצליחות ומעוררות השראה. בקיצור, להשקיע בחינוך – בסביבה הביתית, עוד לפני שמגיעים למערכת.

ואז להמשיך, כמובן.

~~~

אני לא יכולה לסיים את הפוסט הזה בלי להגיד כמה מלים על הבית שבו גדלתי. אבא שלי (יליד פולין) ואמא שלי (ילידת ניו יורק, בת למהגרים מהונגריה) גדלו בעולם שבו היו תפקידים מוגדרים לגברים ולנשים. עולם שבו דמות האב ומקומו במשפחה היה ברור, וכך גם דמותה של האם. אבא שלי עבד בחוץ ואמא שלי ניקתה ובישלה. היא, שהיתה תלמידה מצטיינת בבית מדרש למורים "הרצליה" בניו יורק, היתה מצטמררת אילו היו מאשימים אותה ב"פמיניזם". ושניהם גידלו חמש בנות ושלושה בנים ודרשו מכולם ללמוד, להצטיין, להעז. להגיע לאקדמיה, כי לא יכול להיות שלא, ואין מקום לתירוצים (למעשה, אחת מאחיותי טוענת שמאיתנו, הבנות, דרשו יותר). שניהם היו תוצרי החינוך של שנות השלושים-ארבעים של המאה הקודמת; משעשע לחשוב ששמרנים ככל שהיו, במובנים מסוימים הם היו נאורים ומתקדמים יותר מרבים בחברה הישראלית היום…

~~~

בתמונה: ארון חשמל, שיש לו הקשר סביבתי (צולם ברעננה). וכמו שאומר הריבוע הצהוב למעלה משמאל: זה הזמן שלך להשפיע.

~~~

גם הפוסט הזה התחיל בפייסבוק. כשעברתי לכאן הוספתי תובנות מהתגובות שקיבלתי. אבל הנה הפוסט המקורי ושירשור התגובות המעניינות שאחריו

והנה עוד פוסט מעניין – נבחרת הבנות במדעי המחשב בבית הספר אהל שם

קמח ותותחים: תובנות ממבחן סמסטר

בלילה שלפני המבחן בכלכלה חלמתי שאני מסדרת שקי קמח בשורות-שורות מחוץ לעמדה ומאמינה שהם יגנו עלי מפני התותחים של מבחן 2011. ספרתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן