כתבו עליו בעיתון. או בויקיפדיה

– אי אפשר לסמוך על מה שכתוב בויקיפדיה, כותבים אותה אנשים – אמרה א' בשיעור הסטוריה. המילה "אנשים", שהיתה טעונה בכל הבוז שרוכש רב-משרתים בריטי לאנשים המתפרנסים מיגיע כפיהם ואין להם מספיק כסף להעסיק אותו, גרמה לי לעטות על פני את החיוך השמור לסבתות שיש להן שיניים גדולות במיוחד.

– והאנציקלופדיה העברית, מה אתה? – שאלתי אותה בחביבות, ניתנה למשה מסיני?

– לא, נו – התפתלה כיפה אדומה בכסאה, – התכוונתי שאת ויקיפדיה כתבו אנשים פשוטים, כאלה שאי אפשר לדעת מי הם ומהם, ואת העברית – מומחים.

ויקיפדיה היא כשל שוק

דמיינו רגע כפר דייגים, שתושביו יוצאים לילה-לילה לדוג להם פרנסה. שלדי ספינות שנטרפו בלילות ללא ירח מעידות שיש צורך במגדלור במקום הזה, אבל תושבי הכפר אינם ששים להקים אותו; למה להם לשלם על מגדלור שייהנו ממנו גם תושבי הכפרים השכנים וסתם מזדמנים שלא שילמו בעדו? לעזרתם בא העשיר של הכפר. הוא מחליט לבנות מגדלור כמעשה פילנתרופי, והמגדלור כל כך מוצלח עד שנשות הדייגים קוראות לאורו את ספרי האחיות ברונטה בעודן מחכות לאהוב שיצא למרחקים. אבל החיים זה חיים, והמגדלור מצריך תחזוקה, וכשהפילנתרופ מחליף את הפנס הצהבהב בפנס לבנבן ממנו קמה זעקה גדולה ומרה ועיתוני הכפר מלאים ב"אוי מה היה לנו".

– ככה זה, – מסביר הפילנתרופ בסבלנות למי שמוכן לשמוע, רק מי שמתחזק את המגדלור רשאי להחליט.

"בכלכלה, מוצר ציבורי או טובין קולקטיביים (באנגלית: Public good) הוא מוצר שאין דרך אפקטיבית למנוע מאנשים להשתמש בו או ליהנות ממנו ללא תשלום, ובנוסף, שימוש במוצר על ידי אדם אחד אינו מפחית את הכמות הזמינה לאנשים אחרים. לכן, הגדלת מספר המשתמשים אינה כרוכה בתוספת עלות" (מספרת לנו מי אם לא ויקיפדיה).

ויקיפדיה, כמו מגדלור, היא מוצר ציבורי. כולם משתמשים בה והיא לא "מתבזבזת" מזה. אבל כמו מגדלור היא זקוקה לתחזוקה, והמשקיעים בה חושבים ששמורה להם הזכות להחליט על התחזוקה הזאת.

ואולי ויקיפדיה היא כל הטוב שבשוק חופשי?

לא מזמן התחוללה סערה תקשורתית עם היוודע ההחלטה על מחיקת הערך על מותו של הלוחם בראל חדריה שמואלי מויקיפדיה ישראל. הדף נמחק ברוב של 46 תומכים נגד 35. בדף השיחה המכיל את הדיון על המחיקת נכתב: "כל ויקיפד מונע מרצון אמיתי, כן וטהור לשפר את המיזם השיתופי הרחב והחשוב הזה, העוסק בהנגשת הידע האנושי לכל קוראי העברית, ומקדישים לשם כך בהתנדבות מלאה מזמנם וממרצם. כל הדיונים, ובכללם דיוני חשיבות, מחיקה ושחזור – הם ענייניים, ונועדו לשמור על עקרון האובייקטיביות ואי־האפליה… אנו מזמינים את כל קוראינו לקרוא לעומק את הדיונים שבדפי השיחה השקופים והנגישים לכל דורש, ואף להוסיף טיעונים ענייניים…"

אני מאמינה שכל ויקיפד מונע מרצון אמיתי כן וטהור וכו', אבל גם מעוד דברים. ממש כמו עורכי האנציקלופדיה העברית, או כל יצירה אקדמית אחרת, שמעורבים בה פוליטיקה ואגו משל היתה ממשלה היפותטית של 28 שרים שבראשה מפלגה שזכתה לשישה מנדטים. אין לי מושג אם עורכי הויקיפדיה הם חונטה יותר שמאלנית או יותר ימנית, יותר אלימה או יותר מכבדת מעורכי כל אנציקלופדיה אחרת. מה שאני יודעת הוא שאת הפרוטוקולים של זקני "יבנה לרוס" איני יכולה לקרוא אבל את דפי השיחה של ויקיפדיה כן. יתרונה הגדול של הויקיפדיה, עוד יותר מהיותה מוצר ציבורי, הוא שקיפותה, גם אם היא יחסית.

את הכיתה הבאה לקחתי לסדנת עריכה בויקיפדיה. חלק שמחו, חלק רטנו ש"המורה עושה לעצמה יום כיף וגוררת אותנו". אחד הדיונים הסוערים שנוהלו שם היה בשאלה האם "שקית סנדוויץ'" זכאית לערך בפני עצמה או שהיא חלק מערך גדול יותר של "שקית". ובכן, אני מכירה שאלות חשובות יותר, אבל מאמינה שהתלמידות שלי הבינו מהדיון הזה דבר או שניים על מושגים, היררכיה וכתיבה אנציקלופדית.

ועוד משהו הן למדו: שעולם הידע מצריך למידה ולעתים אף מאבק. לא קל לערוך בויקיפדיה, לפעמים צריך להתווכח ולריב ולפעמים זה לא עוזר. בין חברי היו שכתבו על האכזבה שחוו הם, ילדיהם ותלמידיהם מעריכה נוקבת ובוטה. "תארו לעצמכם מה זה עושה לילד, שמוחקים לו מה שכתב", כתבו, "וכמה עורכים מוכשרים פספסה הויקיפדיה". ובכן, אני מעדיפה את חומו של המטבח הפתוח לכל מי שמוכן להזיע על פני הקרירות שנשבה בחדרי העריכה הסגורים של "מסדה" ו"מכלול".

ואולי השינוי הוא עקב אכילס של ויקיפדיה, אבל הוא גם סוד הצלחתה

כמה חודשים אחרי הסדנה ההיא ישב רוח סערה שלנו, אז תלמיד כתה ז, במרכז הבית. הוא עשה אנסין באנגלית ושוועת עצביו שעלתה השמימה הגיעה גם אל גיגית הכביסה שקיפלתי. ביררתי מה קרה.

– לא יודע מה זה website, אני מחפש במילון ואין את המילה הזאת בשום מקום – שפך הרוח את חמתו. מבט קצר במילון הספיק כדי שאפרוץ בצחוק ואסביר לו שהוא משתמש במילון (היוקרתי! אוקספורד!!) ששימש אותי בנאמנות מאז קניתי אותו לבגרות באנגלית בשנת 1988. מאחר שאני מורה להסטוריה ויודעת שבעיני ילידי המילניום החדש אינטרנט, כמו שוקולית, היו "מאז ומתמיד" הסברתי לו שבשנות ה-80 טרם היתה המילה website שגורה בפי הציבור הרחב. למעשה, הוספתי, נכנס האינטרנט לביתינו לראשונה כשנולדת, בסוף שנת 2000 בערך.

(לפני שנמשיך, רגע של גילוי נאות: האיש ואני אוהבים ספרים. הספריה הביתית שלנו עומדת להערכתי על כ 2000 כאלה. גדלנו בבתים לא עשירים, אבל כסף לספרים היה תמיד, כי "ככה נראה בית יהודי" ו"ספר זה נכס צאן ברזל". ברור שאנציקלופדיה היא "נכס צאן ברזל" בריבוע, אז בערך שנתיים לאחר הכנסת האינטרנט, קנינו לבכור שהיה כבר בן 10 אנציקלופדיה. הרי אי אפשר לגדל ילדים בבית שאין בו אנציקלופדיה רצינית אחת לפחות).

אז הלכנו, רוח סערה ואני, לבדוק אם יבנה-לרוס שקנינו ב 2002 מכירה באינטרנט. והרי הממצאים: במפתח, כרך 16, מופיע "אינטרנט ודואר אלקטרוני", כרך 1, עמ' 175. פתחנו כרך 1 עמ' 175 וגילינו שאין. בדקנו דף-לפני-דף-אחרי, עדיין אין. מה קורה כאן? – בדיקה מהירה העלתה שכרך המפתחות יצא בשנת 2000, אבל כרך מספר 1 הודפס ב-1997… 

והנה, באבחת אנסין אחת, קיצור תולדות ה"למה צריך אנציקלופדיה שיתופית ברשת".

~~~

פעם, בימי עלומי הרחוקים, אנציקלופדיה היתה סט שמפאר כל ספריה ביתית שמכבדת את עצמה. היום אפשר למצוא את כרכי העברית ליד פחי הזבל; חנויות הספרים המשומשים אינן חפצות בהן כי אין מי שיקנה. באחת מספריות בתי הספר שביקרתי בהם לאחרונה ראיתי שרפרף המורכב משני לוחות עץ שביניהם מודבקים כרכים ישנים של אנציקלופדיה עברית. הייתי בטוחה שמישהו גאה במיחזור, ובכל זאת רציתי לבכות.

את הויקיפדיה עורכים אנשים. את הויקיפדיה קוראים אנשים. במקום שיש אנשים יש ויכוחים ופוליטיקה ואגו ואג'נדות. אולי זה בכלל הזמן המתאים לשמוח על שיש ויקיפדיה שמספרת לנו על כל אלה.

~~~

בתמונה למעלה – ספריית חדר העבודה שלי, בה שוכנת תורה למשה מסיני במדף אחד עם אנציקלופדיה. חבל שהן לא יודעות לדבר.

במחשבה שניה, אולי זה דווקא מזל.

~~~

ועוד תמונות:

את ארון האנציקלופדיות במרכז מחוננים "יחד" ברעננה מתחזק אלון גינצברג לצורך הקורס "במבט הסטורי" שבו מפצחים תלמידיו כתב חידה תוך שימוש באנציקלופדיות – "ולא בגוגל, שבו אתה פסיבי יחסית". השנה נלמד הקורס במרכזי המחוננים במודיעין, הוד השרון והרצליה.

תמונת המגדלור לקוחה מכאן: Paulius Dragunas on Unsplash